26-453 חוזרת מן המתים: פרק שלושה-עשר – הסרן האחורי ג'.

הגיע הרגע בו יש לחבר את הסרן האחורי לקפיצים – לאשיה.

כזכור, הסרן מורכב מעל האשיה והקפיצים (underslung).

התמונה הבאה ממחישה את הבעיה המתעוררת מיד:

How to get the rear axle close to the rear springs

הקפיץ האחורי האימתני, מתוגבר כזכור בעלה שמיני, נמצא כעשרה סנטימטר מתחת לציר, ויש להרימו (למתוח אותו) כך שיגיע לציר.

קשרנו את הצד הנגדי של הסרן לאשיה כדי שלא יטה בזווית בעת נסיון הידוק הסרן לקפיץ.

Layout of the rear springs packing

הסרן מהודק לקפיץ באמצעות שני ברגי U (מס 21 בתמונה) כשמעליו ומתחתיו ארוזות שתי הגומיות (16) במכסה המתכת (17). מתחתם נמצא תפס בולם הזעזועים (18). הציור מראה חור עובר דרך כולם – בו נמצא ה center bolt של הקפיץ, לו ראש עגול מלמעלה ואום מלמטה. טינו יצר את הבורג הזה לתפארת במקום הברגים הישנים, השחוקים מעוותים והרוסי ההברגה. הראש העגול מתאים לשקע בבסיס הסרן והוא שממרכז את הסרן בקפיץ – בלעדיו תיסע המכונית "באלכסון". עכשיו יש להדק את כל הכבודה הזו באמצעות ברגי ה-U החובקים את הסרן מלמעלה ועוברים דרך תפס בולם הזעזועים. הבעיה היא רק שברגי הU קצרים מכדי לאפשר את פעולת ההידוק הראשונית באמצעותם.

מה עושים?

דרך אפשרית מתוארת בציור הבא, בו ברזל זווית ושני מוטות הברגה משמשים למתיחה הראשונית:

A possible way to get them closer

אורי בעל ידי הפלדה נקט בדרך אחרת: סגר שתי קלמרות נגרים, לסירוגין, עד שהקפיץ התקרב מספיק לסרן כדי שברגי ה-U יוכלו להכנס לפעולה. זה היה קשה!

כך נראה הסרן בסיום ההרכבה:

Attached finally

יושב לו לבטח ומרופד בגומיות החדשות.

זווית אחרת:

Rear view

ועוד אחת:

Side view

עכשיו הגיע תור הציריות. כזכור, יש להדק אליהן את המיסב, את בית המיסב ואת צווארון מחזיר השמן באמצעות מכבש הידראולי של 20 טון. טינו שיחזר בשתיהן את "מוביל הגלגל".

אבל קודם לכן יש לזווג אליהם את הצלחות האחוריות של הבלמים. הציורים הבאים מסבירים מדוע:

The back plate is attached to the rear axle shaft

With hydraulic wheel cylinders the backplates should be a mirror image of each other, keeping in mind which one is attached to the longer shaft

הצלחת האחורית של הבלם (C) נמצאת בין בית המיסב (A) וחיבורי הגלגל (B) ויש להכניסה לשם לפני הלחיצה במכבש (ולהזהר שלא להרוס אותה על ידי המכבש – וכבר היו דברים מעולם…), כי אחרת היא תשאר בחוץ.

וכאן התעוררה בעיה נוספת.

במכוניות רובר מסדרת P2 תקניות צלחת זו אחידה לשני הגלגלים האחוריים (מק"ט 42815). המעצורים התיקניים במכוניות אלה הם מעצורים מכניים מתוצרת גירלינג. אלה בהחלט מעצורים טובים וראויים לתפקידם כשהם מתוחזקים כהלכה. אבל בגלל תחזוקה לקויה שגויה ונפוצה הם קנו לעצמם שם רע – מה זה רע, נורא! – עד כי נמצאו מי שהמליצו ללקוחותיהם להסב את המכונית למעצורי שמן, ו-26-453 היא בין אלו שבהן גם בוצע הדבר. לשם כך נערכו שינויים אחדים בצלחות הבלמים – והן חדלו להיות זהות, אלא נהיו תמונת ראי אחת של השניה, ועליהן להיות מורכבות כך שחור הכניסה של כבל בלם-היד יפנה לקידמת המכונית.

אבל גם שתי הציריות שונות באורכן: הפיניון של הדיפרנציאל נמצא במרכז הסרן האחורי, ולכן העטרה (הקורונה) מוסטת מן המרכז, ואי לכך גם אורך הציריות שונה. אל מי אם כן יש לחבר את הצלחת הימנית: לציריה הארוכה או הקצרה?

טינו זכר שגם במוסטנג קיימת אותה בעיה, ומכיוון שיש בבית-המלאכה שלו סרן אחורי של מוסטנג, הנחנו בתום-לב שאפשר לקחת אותו בתור דוגמה… שכחנו שברובר הכל הפוך.

כשהגיעה עכשיו השעה להרכיב את הציריות במקומן התברר כי יש לפרקן פעם נוספת במכבש הגדול, להחליף בין הצלחות ולהרכיב מחדש, עם צווארון לחיצה חדש – כי פריט זה מותר בשימוש חד פעמי בלבד. איזה יאוש.

Assembled half shaft

ציריה ממתינה להרכבה.

בין אוגני הסרן ובית המיסב הנחתי אטם נייר חדש, מרוח בשכבה דקה של RTV אדום, הרכבתי את הציריות והדקתי את הברגים המיוחדים באומי 3/8 BSF.

לסיום הרכבתי את חוסמי התנועה העליונים של הסרן, המגינים על מרכב המכונית מפגיעת הסרן. ברוב המכוניות חוצצת האשיה בין הסרן לבין המכונית, וברובר אין מה שיחצוץ ביניהם זולת המגינים הללו.

Half shafts in place

עיקר העבודה נעשית על ידי הגומיה המיוחדת, דמויית חצי-הביצה. אבל אחת הגומיות הישנות היתה חסרה והשניה לא ראויה יותר לשימוש.

Upper limiter should be replaced

היחיד שמייצר גומיות כאלה הוא מייק קולדרי, הגינג’י הכרסתן והשובב מפרברי נוטינגהם – והן ממש לא זולות אצלו. את רוב הגומיות הדרושות לשיפוץ הזמנתי ממנו כבר בתחילת העבודה, ולא עבר זמן רב והוא הודיע בשמחה כי הגומיות נשלחו אלי בדואר המלכותי. ועוד זמן לא רב חלף והוא הוסיף והודיע כי אוי ואבוי, הוא שלח אותן לדירתי הישנה בבוסטון, שאותה עזבתי לפני כשש שנים. מיק לא התעצל, יצר קשר עם הדיירים הנכחיים (סינים) והצליח לשכנע אותם להחזיר את החבילה שהגיעה אליהם בינתיים לדואר ולשלוח אותה אליו חזרה. זה לקח הרבה זמן. כשחזרה סוף-סוף החבילה למייק הוא שב ושלח אותה אלי, הפעם לארץ. ואתם יודעים, היא הגיעה לדואר בתל-אביב, ששלח לי הודעה, ואני אצתי לראובן ברדה במשרד התחבורה עם אלף מסמכים וקבלות, ובסוף בסוף בסוף יום אחרי הרכבת הסרן האחורי על השילדה – הם הגיעו.

ומיד נכנסו לעניינים.

אבל ישנה עוד גומיה חוסמת, תחתונה, ועליה, ועל עוד המון דברים חשובים נורא – בהמשך.

PREV:     http://wp.me/pXLKy-hd

NEXT:   http://wp.me/pXLKy-hO