תגיות
26-453 חוזרת מן המתים: פרק שלושים-ואחד, המרכב ד'.
מהמרכז – גוף המכונית – אנו עוברים עכשיו להיקף: לכנפיים, למדרגות ולמכסה המנוע. אלו כביכול חלקים שאינם חיוניים ומי שמחפש הוכחה לכך יכול למצוא אותה כאן:
סרטון המוכיח חד משמעית כי רובר P2 יכול לנסוע ללא חלקים אלה, ואף ללא אויר בלפחות אחד מהגלגלים. אבל לא זו כוונתנו בשיפוץ הזה, נכון?
חלקים אלה חשובים מאד בעיצוב דמותה של המכונית – והם גם בקו הראשון של ספיגת חבטות, שפשופים ואווירה עוינת ומשום כך גם לעיתים רבות עקומים ומצולקים. במסגרת הפירוק הכללי הוסרו כל הכנפיים מהמכונית. כל אחת מהן זכתה לטיפול משלה, ובאותה הזדמנות נחשף גם האיזור במרכב אותו "כיסתה" – לטיפול משלו.
כך נראתה כנף קדמית מיד לאחר הפירוק:
מבט זהיר בתמונה יגלה שהכנף מורכבת בעצם משני חלקים – חיצוני ופנימי התפורים יחד במשטח החיבור לגוף (איזור החיבור מסומן בחיצים אדומים).
שני חלקי הכנף הופרדו זה מזה. החלק החיצוני היה זקוק לגירוד צבע ותיקוני פחחות. כך הוא נראה בסיומם:
החלק הפנימי היה זקוק בעיקר לניקוי יסודי והסרת חלודה. אי-לכך הוא נשלח ל"תרשיש" לניקוי בחומצה וגילוון:
גם הכנפיים האחוריות עברו טיפול דומה:
כאן נראית כנף אחורית שמאלית, עם החור של פיית מילוי הדלק, כשהיא חובקת אופנוע עתיק המצפה גם הוא לשיפוץ.
זאת אחותה הימנית:
כל הכנפיים הללו מצפות מעכשיו לתורן לצביעה ולהרכבה מחודשת על המכונית.
הרובר גבוהה במידה ניכרת ממכונית נוסעים בת ימינו, ולעלות אליה, טענה המסורת, יש צורך במדרגה. המדרגות הללו מחופות בגומי בעל תבנית מיוחדת (הארוז בינתיים יפה בחבילה וממתין לתורו). במהלך השנים וההזנחה הכללית הצטברה לחות בין הגומי והמתכת והחלודה פשתה בה. אורי לא רק פירק את המדרגות הללו מן המכונית אלא גם פירק אותן עצמן (כל אחת מהן מורכבת משני חלקים):
כפי הנראה המדרגה השמאלית אבודה, ותמסר לטינו שיצור לה רפליקה.
מכסה המנוע מורכב מארבעה חלקים עיקריים. שניים עליונים, ושניים צדדיים. הנה הם, רגע אחרי ההסרה מהמכונית, ממתינים לתורם:
בין שני חלקי המכסה העליונים מחבר מנגנון המאפשר פתיחת אחד מהם בעוד השני סגור. המכסה פורק לחלקיו ונשלח ל"תרשיש" עם המנגנון לניקוי וגלוון. כך נראו החלקים השונים כשהגיעו חזרה: וכך נראו חלקי המנגנון ה"תופרים" את שני חלקי המכסה יחד, ומאפשרים פתיחת כל צד בנפרד:החלק התחתון בתמונה שלמעלה הוא רצועת פלב"ם המחפה על הציר (במרכז). טינו ישר וליטש אותו והוא נראה כמו חדש – למרות ששים וחמש שנותיו.
כשמדברים על מכסה המנוע יש לציין עובדה מעניינת. ההתאמה הסופית של החלקים למרכב נערכה במפעל באופן ידני, לכל מכונית בנפרד. ראיה לכך אפשר לראות בתמונה הבאה:החיצים הכחולים מסמנים את המקום בו נתפרה למכסה המנוע הארכה כדי שיתאים במדוייק למקומו. התמונה הבאה, שצולמה בביולי, המוזיאון הלאומי האנגלי למכוניות, מראה מה קורה כשיש אי-דיוק בהתאמה:
ומאליו ברור שגם הם נזקקו לפירוק משנה כדי לחדש את מנגנון הפתיחה והסגירה שלהם, את התפסים ואת הידיות השונות.
כך הם נראים אחרי הפירוק:
שימו לב שהמכסה העליון אינו מתאים בדיוק למעטפת הרדיאטור, וקצר ממכסה הצד.
ואם מזכירים את מכסי הצד – סימן שהגיע תורם.
כך הם נראו עם הפירוק:
וכך נראים חלקי המנגנון אחרי הניקוי והגילוון:
וגם אלו:נראה מסובך, לא? איך נדע להרכיב אותם נכון בחזרה? יש דוגמה:
למכסי הצד יש ידיות המפעילות את המנגנון ומאפשרות פתיחה וסגירה. הן נשלחו לפרדי בולטון (פרטים נוספים עליו ניתן למצוא כאן: http://wp.me/pXLKy-cD ) לחידוש וצפוי להן עתיד מזהיר.
ואם מזכירים את פרדי, ואת מכסה המנוע, אי-אפשר שלא להזכיר את מעטפת הרדיאטור שחידש, וטינו התקין לה מגן-אבנים:
NEXT: http://wp.me/pXLKy-p6
PREV: http://wp.me/pXLKy-od