ספטמבר 16

תגיות

איך סובב לו גלגל

עם הנפשות הפועלות כבר ערכנו היכרות: לארס לינד ואסאד חלבי . וגם עם גיא החזיון: מלון המלך דוד.

ועכשיו הגיע תורה של המסגרת החברתית בה פעלו: מועדון רוטרי הירושלמי.

כמו כת הספפורדים בה התחיל סיפורנו, גם מועדון רוטרי נוסד בשיקגו ובערך באותו זמן – כשהמאה התשע־עשרה פינתה מקומה למאה העשרים.

yaffo-st

רחוב יפו בירושלים בשנות מלחמת העולם השניה

מטרתו המוצהרת של המועדון היא "פעילות למען הקהילה”. אתר סניף המועדון הירושלמי מביא את סיפור יסודו וסיפור פעיליו הבולטים בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. וכן, סיפורו מקרב אותנו צעד נוסף לסיפור יבוא הרובר ארצה בשלהי תקופת המנדט. פעילות מובהקת למען הקהילה, לא?

ב-1929 נשלח ג’ים דוידסון מקלגרי אשר בקנדה לאגן המזרחי של הים התיכון לייסד בארצותיו סניפי רוטרי. לירושלים הגיע מקהיר, ברכבת, וב-22 לינואר 1929 התקיימה במלון סט. ג’ון אשר בעיר העתיקה פגישת היסוד של המועדון.

הנשיא הראשון של המועדון היה הארכיאולוג הבריטי ג’והן ווינטר קרופוט, אדם שהיה עצם מעצמיו של המנגנון הקולוניאלי הבריטי ששלט במצרים, סודן וארץ ישראל. הוא שניהל את החפירות בעופל, בגרש ובסבסטיה – בשיתוף פעולה עם אוניברסטאות הארוורד, ייל והאוניברסיטה העברית בירושלים.

churchul-1921

ווינסטון צ'רצ'יל מבקר בירושלים, נפרד מהגברות ספפורד במלונן – מלון האמריקן קולוני, 1921. על המדרגות עומד האמיר עבדאללה.

מזכיר המועדון הראשון היה וולדימיר וולפסון, מנהל חברת הנפט ״של״ בפלסטין־א"י. "רוסי לבן" שחולץ ב־1920 מאודסה ע"י קברניט אניה בריטית, ואשר נשא בהמשך בהוצאות השכלתו בקמברידג’. עם סיום לימודיו הצטרף וולפסון ל"של" בה התקדם במהירות. במלחמת העולם השניה שימש כנספח הימי הבריטי באיסטנבול, ולמעשה ניהל בה את שלוחת המודיעין הבריטי. איין פלמינג מתאר אותו בזכרונותיו כאיש הנכון המקום הנכון.

ראשונים הצטרפו למועדון עובדים של ממשלת המנדט – בהם נכללו כידוע בריטיים, ערבים ויהודים.

זמן קצר לאחר ייסוד המועדון התחוללו מאורעות תרפ"ט, ושבע שנים לאחר מכן פרץ המרד הערבי כנגד השלטון הבריטי. גם החברים הערבים וגם היהודים נחשבו למשתפי"ם בריטיים בעיני הקיצוניים שבבני עמם, וחלקם אף היו נתונים לאיומי רצח, לא על-ידי בני העם היריב אלא על-ידי בני עמם שלהם. בין חברי המועדון היהודים בלטו הפרופסורים הוגו ברגמן ונורמן בנטוויץ’, שניהם אנשי "ברית שלום" – התנועה שלמרבה האירוניה שאפה להקמת מדינה דו-לאומית בארץ ישראל השלמה…

בפרשת חייו של בנטוויץ’ ניגע מיד, אבל לפני כן מילים אחדות על המאיימים. עדי ערמון תיאר ב"הארץ" שלשה אירועים מרכזיים בחייו של בנציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ב-1929 "הוקמה הקתדרה למשפט השלום הבינלאומי על שם חיים ויצמן באוניברסיטה העברית בירושלים. בנטואיץ' נבחר לעמוד בראשה ונושא ההרצאה לטקס הפתיחה שנקבע לעשרה בפברואר 1932, שבע שנים לאחר הקמתה של האוניברסיטה, היה "ירושלים — עיר השלום".

בשביל הסטודנטים הלאומיים ואנשי "ברית הבריונים" בנטואיץ' הפציפיסט היה האויב האולטימטיבי, ההפך הגמור משאיפותיהם וחזונם: הוא התנגד למדינת לאום יהודית, לעבודה עברית שמדירה לא־יהודים ולזכות הבלעדית של היהודים על ארץ ישראל. הוא תמך בפשרה ובהבנה עם הערבים והאמין שיש חשיבות רבה למשפט הבינלאומי ולחבר הלאומים שהוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה וסימן בעיניו "תמורה במשטר האנושות… המתהווה לעינינו למרות החושים הלאומיים הצרים, החוזרים ומתפרצים תמיד מחדש". לדבריו, "אנו צריכים להביט על השאלה הגדולה של התפתחות ארץ ישראל לא רק מנקודת מבט של התביעות שלנו, כי אם גם מנקודת מבט של חיפוש דרכים לשיתוף פעולה עם הלאומים האחרים אשר בארץ. אנו צריכים לעשות זאת לבסיס של מחשבתנו הפוליטית, ולהתחשב את טובת הארץ כולה לא פחות מאשר את התקדמותו של היישוב שלנו בתוכה".

בהרצאה נכחו כמה מראשי האוניברסיטה, כמו מאגנס, ומנהיגים ציונים בולטים, בהם מנחם אוסישקין, ארתור רופין, מאיר דיזנגוף וארלוזורוב. ואולם, תוך זמן קצר מרגע תחילת ההרצאה "הקתדרה למען השלום נהפכת לשדה קרב", כפי שנכתב ב"דאר היום" ב-11 בפברואר 1932. "בנטוויץ' עלה על הבמה והתחיל לקרוא מן הכתב את הרצאתו. קולו היה חלש ומבטאו העברי היה אנגלי. אך החל לדבר והנה פצצת סירחון מתפוצצת באולם. את ההתפוצצות ליוותה קריאה של אחד הבחורים הלאומיים: לך עם הקתדרא הבינלאומית שלך אל המופתי!"

[…] נתניהו היה שותף מרכזי לניסיון למנוע מבנטואיץ' לנאום. הוא ניסח את הכרוזים לפני ההפגנה והיה ממארגניה. אחיו אלישע, לימים פרופסור למתמטיקה בטכניון, הכין את פצצת הסירחון. בשמונה בפברואר, כמה ימים לפני ההרצאה, התפרסם כרוז בגנותה שעליו חתומים ארגוני הסטודנטים של הימין: "אל־על", "חולדה" ו"הסקציה של הסטודנטים הרביזיוניסטים באוניברסיטה העברית" שנתניהו היה מראשיה. "לא אנו מחוסרי המגן, משוללי זכות הגנה העצמית, לא אנו זקוקים עכשיו להטפה על ענייני השלום הבין־לאומי", נכתב בכרוז. עוד נכתב שהקמת קתדרה שכזו היא "תשובה אירונית מרגיזה לסבל הגדול, לאינקביזיציה הרוחנית שבו נתון הסטודנט היהודי בעולם", וכן ניסיון לחזק את מעמדה של ברית שלום, "שהיא אחד הגורמים העיקרים ביותר למשבר האידיאולוגי והפוליטי של הציונות"

[…] בשביל נתניהו הצעיר נהפכה ההפגנה באוניברסיטה למורשת קרב, לאירוע שבו נכנסו לאולם אחד ביום חורפי אחד ב-1932 כמעט כל אויביו: בנטואיץ', מאגנס, ויצמן (שהקתדרה נקראה על שמו), ארלוזורוב ורעיון השלום הנצחי שאותו ניסה לקדם בנטואיץ' בהרצאתו. ״

אז מי היה הרוטריוני הכבוד נחמן מתיתיהו (נורמן) בנטוויץ’?

בן למשפחת משפטנים יהודים ציונית אנגלית. אביו הרברט השתתף בניסוח הצהרת בלפור. היה היועץ המשפטי הראשון לממשלת המנדט והואשם על ידי הערבים כמתנכל להם ועל ידי היהודים כלא עושה מספיק עבורם.

על משפחת בנטוויץ’ הרחבה נמנו בין היתר השופט העליון אגרנט, הנציב העליון הרברט סמואל, הצ’לנית תלמה ילין והביו-פיסיקאית רוזלינד פרנקלין, ראשונת חוקרי ה-DNA .

העתונאי ארי שביט, ברשימה לאחר מותו של בנציון נתניהו, כתב: "באחת הפגישות שלנו עלינו על מוקש. בנציון נתניהו סיפר לי בגאווה רבה כי אחד המעשים הפוליטיים שהוא גאה בהם ביותר הוא הפיצוץ של הרצאה של איש ברית שלום, נורמן בנטואיץ'. בפעולה הנועזת ההיא פגש את צילה וכך באה משפחתם לעולם. בעיה: נורמן בנטואיץ' היה אחיו היקר והאהוב של סבא שלי. לא יכולתי לחסוך מהפרופסור את המידע החתרני הרגיש. לרגע השתררה דומייה מעיקה בחדר. הוא הביט בי ואני הבטתי בו, אך לבסוף שנינו חייכנו".

עד מהרה הוקמו מועדוני רוטרי גם בחיפה ובתל-אביב יפו. האחרון הוקם הודות למאמציהם של חברי המועדון הירושלמי, שימו לב, הארכיטקטים חייקין וחלבי.

מילים אחדות על האדריכל בנימין חייקין, כי דמותו מאירה את "המיליה" החברתי של חברי המועדון, וכפי שנראה גם את קהל הלקוחות העתידי של "לינד את חלבי".

benjamin_chaikin

נולד בשנת 1883 בסנט פטרסבורג. סיים לימודי אדריכלות באנגליה. במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין בחיל ההנדסה המלכותי. בשנת 1920 עלה ארצה וחי כאזרח בריטי, וחבר בקהילה הבריטית. הוא גר ברחוב הנביאים בירושלים, ואחר-כך במושבה הגרמנית, ופתח משרד עצמאי בעיר. המבנים שתיכנן עבור אנשי ציבור אמידים וגורמי ממשל בריטיים מאופיינים בסגנון מוקפד, מכובד ומלא הוד והדר.

הוא תיכנן את מלון המלך דוד בירושלים (בשיתוף האדריכל השווייצרי Emil Vogt ויחד עם מעצב הפנים, האדריכל G.H. Hufschmid). מבנים נוספים שתיכנן: תחנת החשמל של ירושלים בדרך בית-לחם, בתים פרטיים בתלפיות וברחביה, ושני בתי הבריאות על-שם נתן שטראוס, האחד ברחוב הנביאים בירושלים והשני ברחוב בלפור בתל-אביב. בחיפה תיכנן את בניין העירייה, וברחובות – את מכון המחקר על-שם דניאל זיו (1934), שממנו צמח והתפתח לימים מכון ויצמן למדע. הוא מת בירושלים בשנת 1950 , ונטמן בבית-הקברות בשייח' באדר.
למכון זיו עוד נחזור בהמשך.

המועדון חיפש מעון ראוי למכובדיו ומצא אותו – איך לא – בין כתלי מלון המלך דוד, לפחות לשנים אחדות.

30jpax

מלחמת העולם השניה לא הפריעה למועדון על חבריו האנגלים, הערבים והיהודים להמשיך בפעילות סדירה. ובשנת 1944 נבחר, מי אם לא, לארס לינד מיודענו לנשיא מחוז רוטרי (במזרח התיכון). היה בו, כנראה, משהו, בבחור הזה, חסר ההשכלה הפורמלית, הפנצ’רמאכר מרחוב ממילא, שהתקבל כך והוערך עד כדי כך על ידי חבורת עורכי-דין-דוקטורים- פרופסורים פקידי ממשלה בכירים לובשי חליפות ומעונבים.

ll1a

ll3a

מתוך ההספד שהספידה רוטרי  את לארס לינד.

ולא נסיים פרק זה בלי לאמור מילים אחדות על נשיא המועדון הירושלמי בשנים הקריטיות 1946 – 7 הרי הוא מר אליהו אלישר(את אחיו הצעיר, מנשה אלישר, הזכרנו בפרק הקודם).

יליד ירושלים, 1899, בן למשפחה עתיקה שהתיישבה בה אחרי גירושה מספרד בשנת 1504. כדי להבין טוב מה משמעות הדבר, הבה נחזור לקטע נוסף מספרה של הדרה לזר "המנדטורים" (עמ’ 66) בו היא מראיינת את רחל אלישר ובעלה מנשה "תראי," הסבירה רחל אלישר, ”משפחת בעלי גרה פה ברחוב אגריפס בזמן ההוא, והם היו לוקחים את בעלי כשהיה צעיר, בן־צבי ועוד מישהו, והיו משחקים פה בשנת בבוקר, זורקים אותו בין רובשוב ובן־צבי*. ויום אחד הסבתא שלו אמרה לו, ‘אל תלך לאלה, אלה לא יהודים, אלה גויים. הם לא שומרים שבת.' אנחנו רצינו לוודא בדיוק איפה אנחנו, מי אנחנו."

והיה ברור לגמרי כי ”מי אנחנו" נאמר בעיקר לשם הנימוס. הם ידעו יפה מי הם ועדיין יודעים, ומקפידים מאוד על ייחוס המשפחה. כשהזכרתי תוך כדי שיחה אתם משפחה שהיתה בעיני ככל המשפחות הספרדיות הישנות, נאמר לי שהם אנשים נחמדים, אבל הם באו מסלוניקי רק בתחילת המאה הזאת. ואילו על משפחות מיוחסות אחרות מירושלים ומיפו נאמר לי במקום אחר, שרובן באו במאה התשע־עשרה, והן עסקו במסחר, ואילו המשפחות הישנות באמת הן אלה שהיו בצפת או בירושלים עוד בימי הביניים.”

לא נפרט עד כמה היה היחוס גדול, ולא נספר על בני משפחה שהיו לרבנים ראשיים ולעשירים גדולים כגון יוסף ביי נבון (שיזם ועמד בראש אחד המפעלים ההנדסיים הגדולים ביותר בארץ במאה התשע-עשרה – סלילת מסילת הרכבת לירושלים).

אחרי לימודים בביירות ובקהיר, שרות בצבא התורכי כקצין רפואה בימי מלחמת־העולם הראשונה ועבודה בממשלת המנדט פרש אליהו אלישר לעסקים פרטיים ובין היתר היה ממייסדי "חברת נתיבי אוויר ארץ ישראל בע"מ" (1937) שהייתה חברת התעופה האזרחית הראשונה בפלשתינה.

פעל רבות למען הציבור הספרדי ועדות המזרח, והיה ממקימי הפדרציה העולמית של הקהילות הספרדיות. ביחד עם דוד סיטון. היה מהמייסדים של כתב העת הד המזרח (1942-1944, 1949-1951) ושימש בתור עורכו הראשי.

אלישר כיהן כחבר כנסת בכנסת הראשונה ובכנסת השנייה מטעם מפלגת ספרדים ועדות מזרח ומאוחר יותר מטעם מפלגת הציונים הכלליים. במהלך כהונתו בכנסת כיהן אלישר כחבר ועדת הכספים וכן כחבר ועדת הפנים. במקביל, בין השנים 1950–1955, היה חבר מועצת העיר ירושלים, ובין השנים 1951–1953 גם סגן ראש העירייה.

יזכרו גם דבריו בכנסת הראשונה, 1949, בשעת הדיון הגדול על ביטול הזרמים בחינוך, והנהגת בית-ספר אחיד במקומם (מה שנודע לימים כ"כור ההיתוך"): "אנו מקבלים את החוק כצעד רצוי ראשון, […], למען לא יישארו ילדים עבריים-ישראליים מחוץ לכותלי בתי-הספר. עם זה אין אנו יכולים לעבור על דבר שבמצפון; ודבר שבמצפון היא מלחמתנו נגד הזרמים." והוא הסביר: "אנו נסבול מפיצול זה יותר מכל יתר חלקי העם. הודענו ואנחנו יודעים ברורות, שההורים של ילדינו עדיין לא כולם מסוגלים לבחור בהכרה שלימה את הזרם הרצוי לילדיהם או להם. והדבר יגרור אחריו כל מיני ניסיונות לנצל את הילדים לטובת הזרמים — הן מימין והן משמאל. אנו תקוה שבקרוב יקום חינוך אחיד ממלכתי, בישראל. אנו נצביע בעד החוק".

ובכן כאלו וכאלו היו ידידיו ומוקיריו של לארס לינד ושל שותפו אסאד חלבי. ואנשים יקרים אלו, זכאים, הרי תסכימו איתי, ל One of Britain’s fine cars. הלא כן?

serviceadvertpostwar1

הפרק הבא: לינד את חלבי בע"מ

הפרק הקודם: המלך דוד

  • לימים, אבל לפני הראיון בו נאמרו הדברים, היו השניים הללו, בן־צבי ורובשוב (שזר) לנשיאי מדינת ישראל.