ייסורי איוב ועניינים אחרים – א'.

בשנת 2012 פרסם יוחאי שנער מחקר מרשים שערך ונושאו יבוא מכוניות רובר לארץ בשנותיו האחרונות של המנדט הבריטי,  על ידי השותפים לינד וחלבי.
מי היו האנשים לינד וחלבי, ומה הביא לשותפות ביניהם? הנה לפניכם הסיפור – המשיק, המצטלב (וגם ההפוך במובן מסוים) לסיפור הגאולה הציוני, מהעליה הראשונה ואילך. והוא מתחיל, אי אפשר אחרת, ביסורי איוב.
א. הנביא: הורציו ספפורד.
horazio

 

הורציו גייטס ספפורד נולד בניו-יורק בשנת 1828, למד משפטים והוסמך כעורך דין. בשנת 1856 התיישב בשיקגו ועשה בה הון, שאת רובו השקיע בנדל"ן. כפרסביטריאן אדוק  התמסר לבית הספר של יום ראשון, בו חינך את צעירי הקהילה (קהילה כזו וערכיה מתוארים בסרט "לשבור את הגלים של לרס פון טרייר.)

את עיקר תשומת ליבו בביה"ס משכה יתומה נבונה ויפה, ילידת נורבגיה, בשם אנה לרסן, חניכת סמינר למוסיקה וזימרה. הוא הציע לה נישואין, אך אז הסתבר לו כי עודנה קטינה. בהגיעה לגיל 18 נישאו, ונולדו להם ארבע בנות.

ana

הכל נראה מושלם: הספפורדים חיו בעושר ובאושר בפרוור צמרת הנשקף אל האגם, וחייהם היו מלאי שיר – הורציו אפילו החל, בפועל, לכתוב שירה.

ואז, ב־1871, פרצה השריפה הגדולה בשיקגו שכילתה את רובה של העיר. האש פסחה על ביתם של הספפורדים, והם השתקעו בהגשת עזרה לניצולים: פתחו בפניהם את ביתם, אספו מזון ובגדים, השתתפו בוועדות השיקום, ניהלו את קרן גמילות החסדים וכו’. וגם הם היו בין הניזוקים: מרבית השקעותיו של הורציו עלו באש.

למרות כל הצרות, ואולי בגללן, החליטו הספפורדים לצאת ב־1873 לנופש ממושך באירפה. הם רכשו כרטיסים לאניית הקיטור הצרפתית המפוארת Ville du Havre . ברגע האחרון עיכבו העסקים את ספפורד בשיקגו והבנות יצאו לדרך בלעדיו. בלב האוקיינוס התנגשה Ville du Havre באניה אחרת ותוך זמן קצר שקעה במצולות לוקחת איתה את ארבעת הילדות. אנה, אימן, ניצלה מעולפת וחסרת הכרה. כשהגיעה לחוף מבטחים טלגרפה לבעלה: “ניצלתי. לבד. מה לעשות?”

הורציו חש לפגוש את אישתו ובלב הים חיבר את חרוזיו הידועים ביותר:

dhZO7I

לימים חוברה להם מנגינה והם הפכו לאחד ההימנונות הפרסברטיאנים הידועים ביותר – שיר של אמונה ללא סייג בטובו האינסופי של אלוהים. “ויאמר [איוב] ערום יצאתי מבטן אימי וערום אשוב שמה אדוני נתן ואדוני לקח יהי שם אדוני מבורך".

הזוג חזר לשיקגו והשתקע במרץ כפול ומכופל במאמצי שיקום העיר, כשאנה מנהיגה את פעילות הנשים שם. הקשב של הורציו הלך ופנה מעסקים לאמונה. אמונת הקהילה לה השתייך אמרה שאדם סובל על פני האדמה מפני חטאיו, ומשגשג עליה רק אם אלוהים אוהב אותו.

מעכשיו עסק יותר בחיבור שירים מאשר בעריכת דין. הוא שאף לגאולה. הוא התמקד בנבואות התנכיות העוסקות באחרית הימים: חזרתו של ישו, לאחר מלחמת גוג ומגוג, שתתרחש רק אחרי שישובו היהודים לאדמתם, לארץ הקודש. מה בכוחו לעשות כדי להחיש אירועים אלה?

לאט לאט אך בעקביות הלכה אמונתו של הורציו וחרגה מהמקובל בכנסיתו הישנה: הוא חדל להאמין בקיום גיהנום, בקיומו של עונש לעולמי עד, ולא היסס להביע דעות אלה באזני המתפללים בכנסיה. הלשונות הרעות החלו מצקצקות. בעיתונות נכתב שהצער הוציא את בני ספפורד מדעתם.

התנגשות לא אחרה לבוא: הורציו האשים את ראש הכנסיה הפרסבטריאנית בשיקגו בשחיתות, האשמה שהתבררה כחסרת שחר. הוא ואישתו גורשו מהכנסיה.

ואי לכך ייסד הורציו ספפורד כנסיה משלו. לא רק כנסיה משלו אלא גם תיאולוגיה משלו, דת חדשה – ויש האומרים כת – שנקראה "הקדושים" ולעיתים "המתגברים". הוא בנה בית תפילה בקרבת ביתו ואסף אליו מאמינים חדשים – בהדרגה מספרם התקרב ל־200. תורתו נארגה מלקט אקראי למדי של פסוקי תנ"ך ש"הועלמו" במשך דורות מעיני הקהל, ועתה, מקדם את פני הצלוב המתעתד לחזור, הוא שב וחשף אותם. הוא כפר בלגיטימיות של הממסד הדתי, יותר מזה, הוא ראה בו את שליח השטן. כשהתכנסו בבית התפילה התפעמו בני קהילתו עד כדי כך שאחדים מהם קבלו בו במקום "מסרים" מאלוהים שלוו בפרכוסים והעוויות. בין המפרכסות בלטו אחותו של הורציו ואישתו: כשאלוהים דיבר אליה היא שרבבה לשון.

ב 1876 ילדה אנה את הורציו הקטן, וב 1878 (שנת ייסוד פתח-תקווה) את ברטה. ב-1880 חלה הבן בסקרלנטינה ומת. האם אלוהים אומר להם משהו? שאלו הם את עצמם, שאלה אותם קהילתם, שאלו אותם אויביהם. נעשה דחוף יותר ויותר לעלות לירושלים ולקרב את הגאולה.

המניעה היחידה לכך היתה כספית. מאז השריפה עסק הורציו בעיקר בשירה וברוחניות ועסקיו הגשמיים לא התאוששו. הוא לווה ללא חשבון, מעל בכספי לקוחות, כשהוא מסתיר כל זאת מעיני אשתו. ככה זה, כנראה, כשאתה נביא. כשהגיעו חובותיו לסך 100,000$ – הון עתק באותם ימים – לא היה מסוגל יותר לשלם אפילו את הריבית על הכספים שלווה. ובליל קטב מרירי (ככתוב בספר איוב), כשהנושים סגרו סביב – גילה הכל לאנה.

למחרת, בכנסיה, היתה לאנה עוד התגלות. אלוהים אמר לה כי עליה ומשפחתה לעזוב הכל ולעלות לירושלים, כדי לקדם בה את בוא המשיח. ואנה לא רק ילדה בת נוספת, גרייס, אלא גם הצליחה לשכנע את אחד המאמינים שלה ושל בעלה לשאת בהוצאות הנסיעה של 17 מבני עדתם לארץ הקודש. מועד עזיבתם נשמר בסוד כמוס, לבל ינקטו הנושים בצעדים משפטיים. באישון לילה ארזו הסטפורדים מזוודה אחת ונמלטו משיקגו. השנה היתה 1881.

המשך: הקיבוץ הראשון או מכיסופי גאולה למשק