ספטמבר 29

תגיות

עליתה ושקיעתה של קובנטרי – ד'.

בלילה אחד הטילו הגרמנים 500 טון חנ"ם על מרכז קובנטרי – פי 60 ויותר מכל מה שהטיל החמס על ישראל במשך למעלה מחודש בשנה שעברה, ב”צוק איתן”. הנזק לנדל"ן היה נורא; אבל הפגיעה במאמץ המלחמתי לא היתה משמעותית וגם הפגיעה בנפש לא היתה קטסטרופלית – לפחות לא במונחי המלחמה ההיא: כ 570 בני אדם נהרגו (מתוך אוכלוסיה של כ 240000 נפש).

מבחינה זו המאמץ הגרמני הקר, המחושב להפליא והשטני – נכשל, ודווקא הפעולות שנקטו האנגלים ב"התגוננות האזרחית" הפשוטה שלהם הצליחו מאד.

ההתגוננות הצבאית, כלומר הנ"מ של קובנטרי, מנה 24 תותחי נ"מ בקוטר 3.7 אינץ' ו12 תותחי נ"מ בקוטר 40 מ"מ. יחד הם ירו מעל 6700 שרשרות. רק מפציץ גרמני אחד נפגע מאש זו. באותו תקופה לא ראו בלילה מפציצים צבועים בשחור. נקודה.

ההכנות האזרחיות מתוארות יפה במוזיאון. ראשית היתה האפלה. לא רק תאורת הרחובות לא הופעלה – גם חלונות הבתים נאטמו בנייר שחור כדי שלא יזלוג מהם אור החוצה. פקחי הג"א הסתובבו ברחובות לוודא כי כללי ההאפלה נשמרים בקפדנות. גם על המכוניות נאסר להדליק את אורותיהם. כיצד נוהגים בלילה ללא אור? על הפנסים הראשיים הורכב מתקן המאפשר לאלומת אור מזערית להאיר את הדרך שבקרבת חרטום המכונית. זה אפשר לנסוע, אבל מאד לאט. כדי שנהגים אחרים יוכלו להבחין במכונית נדרשו כל המכוניות לצבוע את שוליהן בפס לבן:

covr3

גם המדרכות נצבעו בהתאם.

כפי שכבר ראינו, תרומת ההאפלה למניעת הנזק לא היתה רבה, כי המטוסים הגרמניים כלל לא ניווטו על ידי צפיה על הקרקע. מה שבאמת עזר היו שלושת הדברים הבאים:

רוב המפעלים העבירו, עוד לפני ההפצצה, את מרבית פעילותם ל"מפעלי צללים" באזורים הכפריים סביב קובנטרי. כך עברה רובר, למשל, לסוליהל – ונשארה שם גם אחריה. חלק נכבד ממפעלים אלה היה תת-קרקעי וממוגן מהפצצות מן האויר.

את מפעלי הצללים הכינה הממשלה הבריטית החל משנת 38 למקרה שתפרוץ מלחמה, והם אוישו והחלו לתפקד לכשפרצה. מצבת העובדים של רובר כמעט שולשה בשנות המלחמה והגיעה לכ 20000 עובדים. רובר יצרו בו את מנועי "בריסטול" הרדיאלים בהם השתמשו האנגלים גם בטנקים וגם במטוסים.

רבים מאד מאנשי קובנטרי לא נשארו ללון בה בלילות, כי ידעו שמרכז העיר על מפעליו הוא מטרה חשובה (נשמע מוכר?).

נבנו בעיר מקלטים מרובים (ממ"דים!) – ואלו ששהו בתוכם בעת ההפצצה הנוראה לא נפגעו. עוד נקודה למחשבה.

covr2

כאמור, מפעל רובר ברחוב סנט-הלנס עלה באש ולא חזר יותר לתפקד.

rover-plnt

רוב מפעלי הרכב בקובנטרי לא ייצרו מכוניות נוסעים בשנות המלחמה. אחד היוצאים מן הכלל היה המבר, שייצר שיריוניות, משאיות קלות ומכוניות מפקדים. המוזיאון מציג בגאווה את המכונית של הפילדמרשל מונטגומרי, המנצח מהמדבר המערבי:

humber2

חמישה כוכבים!

humber3

שימו לב לפגוש מברזל זווית ולסירנה.

קובנטרי התרוקנה מהתעשיה שנתנה לה חיים.

אחרי המלחמה מתחרותיה של אנגליה בתעשיית הרכב, גרמניה, איטליה ויפן התרכזו בשיקום ארצותיהם וכלכלתם ונעזרו בכספים שהוקצו לשם כך על ידי המנצחים. העמים המובסים קיבלו בהכנעה כל גזירה שהוטלה עליהם ונאבקו בנחישות על עוד הזדמנות, על התחלה חדשה.

צרפת, שנכנעה בקלות להיטלר ושיתפה איתו (ברובה) פעולה, ניזוקה פחות מאחרות במלחמה.

לאמריקה הביאה המלחמה שגשוג כלכלי ויוקרה ללא תקדים.

אבל לאנגליה שאחרי המלחמה התפוררה האימפריה מתחת לידיים. ומאחר וכלכלתה ותרבותה היו מבוססות על היותה מעצמה אימפריאלית-קולוניאלית היו יסורי ההסתגלות למציאות החדשה ממושכים וכואבים ומלאי משברים. השווקים השבויים מן העבר, שנאלצו לבלוע מוצרים נחותים נעלמו. ולקח לאנגלים יותר מדי זמן לתפוס את זה.

תקופה מסויימת המשיכה קובנטרי לייצר מוצרים משנות השלושים אבל העולם השתנה. לחברות כגון אלביס וארמסטרונג-סידלי לא נותר מקום ובתחילת שנות השישים נעלמו. קונצרנים גדולים בלעו בהדרגה את כל היתר, אבל מה יכלה, למשל, חברה קטנה כזינגר לתרום לקונצרן roots? כמעט כלום פרט למגרש עליו ישב המפעל, ובקובנטרי החרבה והמגששת את דרכה גם זה לא היה שווה הרבה.

כשנוצר השוק הארופי המשותף העבירה חברת פג'ו-סיטרואן חלק מהייצור ומרכזי השירות לקובנטרי.

סיימתי את הביקור במוזיאון על יד אחד המוצרים האחרונים של חברת סטנדרד: הסטנדרד-וואנגרד, המכונית הראשונה של אבא.

van1

השלט שבקרבתה (ומיכל טפטוף השמן שתחתיה) הטיב לסכם את הסיפור:

van2

ולא אוכל לסיים בלי לקח הזועק אלינו מסיפור החרבת קובנטרי: בהפצצות (קונוונציונליות) מהאויר אי אפשר לנצח במלחמה, ואי אפשר לגרום לאויב נזק פטלי. אפשר לגרום להרבה כאב ושנאה, אבל לא לנצח. לא רק את אנגליה אי אפשר היה לנצח כך, ולא רק את ארה"ב (פרל-הרבור) – אלא גם לא את דעא"ש, ולא את החיזבלה, ולא את החמס בעזה, ולא את תכנית הגרעין של אירן. גם אותנו לא יצליחו טילים מלבנון, עזה או אירן להכניע.

הסכנה העיקרית בהפצצות כאלה היא ההזדמנות שהם נותנים למנהיגים חסרי אחריות להסית ולשסות עמים אלה באלה. מי יתן וביקור במוזיאון כזה יפקח עיניים.
PREV