אוגוסט 20

תגיות

המלחמה בקרקושים רוכבת שנית.

עברו כבר שנה ותשעה חודשים מאז פתחתי במסעהצלבנגדהקרקושים.

אחרי כל אחד שהוסר, הסתתרו שניים קטנים יותר, שהרימו את ראשם המכוער ברגע שאותו בכיר סולק. לבסוף, נשאר רק אחד, עקשן ומעצבן, שהסתתר אי שם בירכתי תאהמטען – ולא הניח להתקרב אליו. רציתי רציתי, בכיתי בכיתי, עשיתי עשיתי כל מיני דברים – והוא לא הלך. וכשהסתיים עוד מאמץ סרק אחד פסעתי כמה פסיעות לאחור שקוע בהרהורים עגומים, והבטתי במכונית – הלא היא 26-069 הנושנה – וחשכו עיני: האוטו עקום!

akoom1

לא היה צורך בעין מזויינת כדי לראות שהכנף הקדמית הימנית נמוכה מהכנף הקדמית השמאלית ושהמכונית כולה נוטה ימינה. לא בבית ספרנו! חשבתי בבעתה, ופצחתי בסדרת מדידות. ואכן, הכנף השמאלית נמצאה כגבוהה מהימנית בכ 5 סנטימטר. לכך יכולות להיות שלוש סיבות: חוסרדיוק בהרכבת הכנפיים; עיוות באשיה ("שסי”), התרופפות של אחד הקפיצים, או של יותר מאחד.

זחילה מתחת למכונית העלתה חשוד מידי: הקפיץ הקדמי הימני נראה שטוח לחלוטין, בעוד שעמיתו השמאלי נראה קעור. מדידה של גובה קצות האשיה הקדמיים מעל האדמה אישרה כי בעוד שגובה הצד הימני הוא 30 ס"מ, הרי גובה הצד השמאלי – 35 ס"מ.

נמצא איפוא החשוד העיקרי, לכאורה: הקפיץ הקדמי הימני, שנחלש במרוצת השנים. גם הפתרון נראה ברור למדי: להחליף אותו בקפיץ תקין.

לפי נתוני רובר, קפיץ תקין צריך להראות כך:

כאשר ברובר 10 A=81.3 ס"מ, ו B=8.6 ס"מ.

אני לא אוהב להשאר עם מכונית מפורקת למחצה ובלתי מסוגלת לנסוע, ולפיכך החלטתי, כהרגלי, להכין קפיץ תקין ורק אז להחליף בו את הקפיץ החשוד. ממלאי החלפים המשומשים שברשותי מסרתי לטינו את הקפיץ שנבחר לשיפוץ, והוא ניקה אותו, כיוון ואף חרט תותבי ברונזה חדשים ל"עיניים". הקפיץ המשופץ חזר לממדיו המדוייקים. בהזדמנות חגיגית זו גם ציידתי אותו בסט פינים חדשים.

הסרתי את הקפיץ החשוד מהמכונית, אבל בטרם החזרתי את המכונית לתיקנה, השוותי אותו עם הקפיץ המשופץ. הם נראו זהים לחלוטין. ואמנם, אחרי שהורכב הקפיץ המשופץ לא השתנה דבר, והמכונית נשארה עקומה כשהיתה. המסקנה הבלתי נמנעת היתה שהבעיה נעוצה דווקא בקפיץ השמאליקידמי. הוא ללא ספק "גבוה" מדי!

פירקתי אותו מהמכונית והשוותי אותו עם הקפיץ השמאלי. התמונות הבאות יציגו לכם את הממצאים:

compar

מלפנים: קפיץ ימין; מאחור – שמאל.

comp3

למטה: קפיץ ימין; למעלה – שמאל.

נכון שהתוצאות ברורות כשמש וחד משמעיות?

מסתבר שלא. כשחזרתי והרכבתי את קפיץ ימין (הישן) במקום קפיץ שמאל נותר המצב כשהיה – כנף קדמית ימין נמוכה מכנף שמאל כשהיתה – והמכונית עקומה.

עכשיו כבר התעורר חשד מעיק בליבי – האשיה מעוותת או משהו נורא אחר, מאותה משפחה.

נסעתי לניר צפר, שברשותו מכשור המסוגל למדוד עיוותים בשלדה. ניר בדק ואמר שהשלדה בסדר גמור, ושנותיה הרבות לא ניכרות בה. “אבל הצלבתי את הקפיצים, ושניהם זהים, ודבר לא השתנה!”

סע לעופר חמילבסקי" אמר ניר. "הוא המומחה לקפיצים בשטח. תשמע מה הוא אומר.”

נסעתי לעופר, והוא מדד ובחן והשווה ולבסוף אמר, להפתעתי, שהבעיה כלל אינה בקפיצים הקדמיים – אלא באחוריים דווקא. "בעיית אלכסונים" אמר עופר. הקפיץ האחורי הימני "נמוך" מדי, והוא גורם לקפיץ השמאלי הקדמי לעלות. עופר הציע לפרק את הקפיץ הזה ולחזק אותו. אבל בדמיוני עמדו תמונות שתי המכוניות (כפי שצולמו בפארק הלאומי):

adom

yarok

וזכרתי שהמתלה האחורי הוא underslung, כלומר ה"אף" צריך להיות מורם. זה נראה בבירור ב 26-453 (הרובר האדומה) אך לא ב 26-069 (הרובר הירוקה). הצעתי לעופר שבמקום להגביה את הקפיץ האחורי הימני – ננמיך את הקפיץ השאלי האחורי!

וכך היה. עופר הסיר את הקפיץ מהמכונית ומדד אותו. ולא רק שהיה "גבוה" מדי – היה חסר בו עלה. (הפעם האחרונה שנגעתי בקפיץ הזה היתה לפני כארבעים שנה. מאז נסעה המכונית המון קילומטרים ועברה המון בריבוע טסטים, ואף אחד לא גילה…). עופר הוסיף עלה והביא את הקפיץ לממדיו הנכונים. הקפיץ שב והורכב על המכונית – ופלא פלאים: היא התיישרה! מלפנים.

yashar

אבל זה עוד לא הכל. הקרקוש, אותו קרקוש אחרון נאלח, אותו קרקוש חמקמק שהסתתר ארבעים שנה במחשכים נתפס פתאום בכף והוצא לאור – חוסל ואיננו. אני מניח כי העדר עלה הקטין את קבוע הקפיץ וגרם למשרעת נדנודים גדולה יותר, והמכונית נזדעקה לה פוסחת על כל מהמורה נבזית שנקלעה בדרכה.