רובר 10 – שפוץ מנוע י"ח: הקרבורטור 2.

בפרק הקודם סקרנו את המעגל הראשי של קרבורטור סולקס, האחראי על יצור התערובת הדרושה לנסיעה. נעבור עכשיו למעגל השני – מעגל הסרק, הפועל כאשר המצערת סגורה. במצב זה אין זרימת אוויר דרך הוונטורי ואי לכך המעגל הראשי לא מייצר תערובת. המעגל המשני מתואר בציור הבא:
Solexp6

הקליקו על התמונות כדי לראותן ברזולוציה מלאה.

הדלק מגיע מבית המצוף, ועולה לנחיר הקרוי Pilot Jet והמסומן אצל סולקס ב g. לפעמים הוא קרוי גם Aux Jet דהיינו הנחיר החיצוני, כלומר הנחיר של המעגל המשני, זה שמחוץ למעגל הראשי. שימו לב לכך שהנחיר הזה נמצא בדיוק בגובה פני הדלק בבית המצוף ולכן הדלק מגיע אליו אוטומטית. גם מידתו ניתנת במאיות מ"מ, והוא מסופק בדילוגים של 2.5 מאיות, לדוגמא 40, 42.5 וכו'..
aux-g-1
בדיוק מעל היציאה ממנו נמצא נחיר נוסף, ששמו Pilot Air Bleed (ולפעמים רק Air Bleed) וסימנו u. מידתו ניתנת במילימטרים והוא מסופק בדילוגים של 0.1 מ"מ, לדוגמא 1.5, 1,6 וכו’. האוויר זורם אליו דרך פתח הנמצא מתחת למכסה הקרבורטור ומתחת לאטם שלו, ומשום כך באטם צריך להיות חור שיאפשר את זרימת האוויר – ויש לוודא קיומו בעת ההרכבה (נדון בכך ביתר הרחבה בעת תיאור הרכבת הקרבורטור). התערובת להילוך הסרק תווצר, אם כן, ביציאה מה Pilot Jet. כשהמצערת סגורה קיים וואקום גבוה בסעפת היניקה, והוא יונק את התערובת הזאת דרך קדח בגוף הקרבורטור. בקצה הקדח הזה, ממש לפני שהוא מגיע לתחתית הקרבורטור ויוצא לסעפת היניקה, נמצא ברז מחט (בורג שקצהו מחודד). הוא מאפשר שליטה על כמות התערובת החודרת למנוע, ועל ידי כך על מהירות סיבובי המנוע בסרק.
גם כאן יש עידון (או סיבוך, אם תרצו) בתכנון. כמות הדלק הדרושה בסרק קטנה מאד יחסית לכמות הדרושה לפעולה בהספק מלא. כתוצאה מכך צריך החריר בנחיר ה Pilot להיות קטן מאד, ואי לכך פגיע מאד מלכלוך בדלק. מכיוון שכך מוסיפים גם במסלול זה קיזוז, נוסח מעגל הדלק הראשי: חריר נוסף בקדח הסרק, ממש מעל המצערת כשהיא במצב סגור. חריר זה נקרא חריר המעקף (by pass). כשהמצערת סגורה לחץ האוויר מעליה הוא לחץ אטמוספרי בקירוב, והוא מקזז את הוואקום העמוק השורר מתחת למצערת. אי לכך יורדת היניקה בערוץ הסרק ונחיר ה pilot הדרוש גדל משמעותית. בתמונה הבאה נראה חריר המעקף מעל המצערת הסגורה:
by-pass
ובתמונה הבאה נראה המצב כשהמצערת פתוחה לרווחה, ושני החרירים זה מעל זה:
by-pass1
לחריר המעקף תפקיד חשוב נוסף. בעת לחיצה חלשה והדרגתית על דוושת המצערת עשוי להיווצר מצב בו זרימת האוויר דרך הוונטורי חלשה מדי מצד אחד אך גם היניקה דרך מערכת הסרק נפגעת. מצב זה נקרא "נקודה מתה". אבל במצב הזה חריר המעקף עובר מתחת למצערת, לפחות בחלקו, והיניקה במערכת הסרק מתגברת מאד ומצילה את המצב.
פרט למערכת הראשית ומערכת הסרק צמוד לקרבורטור סולקס קרבורטור משני לצורכי התנעה, והוא נקרא "המתנע" – starter.
זהו טפיל קטן הצמוד לגוף הקרבורטור העיקרי:
startera

starterb

starterc
כרגיל, חלקיו העיקריים הם נחיר דלק, המקבל את אספקת הדלק שלו מבית המצוף, נחיר אוויר, ומצערת – לפרטים נכנס בהמשך. בעוד שהמצערת של הקרבורטור הראשי מופעלת באמצעות דוושת הגאז, הרי המצערת של קרבורטור העזר להתנעה (ה"צ'וק" בשפת המכונאים) מופעלת באמצעות ידית (הנמצאת על לוח המכשירים) וכבל. הרעיון העיקרי במתנע סולקס הוא אספקה של תערובת עשירה מאד להתנעה, תוך עקיפת הקרבורטור הראשי.
דרך השימוש בו היא הבאה:
א. התנעה מקר מאד, או אחרי זמן ממושך בו הרכב לא פעל: מושכים את הידית עד הסוף, בלי לגעת בדוושת הגאז ומתניעים. ברגע שהמנוע מותנע מעבירים את הידית למצב ביניים.
ב. התנעה מקר: מעבירים את הידית למצב ביניים, ומתניעים בלי לגעת בדוושת הגאז. כשהמנוע מגיע לטמפרטורת עבודה מחזירים את הידית למצב לא-פעיל – וקרבורטור העזר חדל לפעול.
ג. התנעה מחם: מתניעים, בלי לגעת בדוושת הגאז.
עכשיו, כשעקרונות הקרבורטור ברורים – נעבור לתיאור שיפוצו לפרטיו.
NEXT
PREV