צמה חדשה ל-26-069 ג'.

עכשיו, אחרי שיצאנו מחשכת הקטלוג לאור יום, ורשימת חלקים מדויקת ככל האפשר בידינו, אפשר לבדוק במצאי מה יש, מה אין ולעשות את הנדרש כדי שאפשר יהיה להתחיל בהרכבה.
נתחיל במתג האורות הראשי. כדי לפרק אותו יש ל"בטל" את הלחמת האום שבתחתיתו לבורג שהוא גם ציר המתג:
solder-old
זאת עושים על ידי שימוש במלחם 200W בצירוף שואב בדיל – מהסוג בו משתמשים אלקטרונאים. שימו לב לכיתוב בבסיס המפסק: A מחובר למד-הזרם (Ameter) , ו S&T מחובר לאורות הקטנים (small) והאחוריים (Tail), ו H מחובר לאורות הגבוהים (High).
components-before
כך נראים חלקי המפסק לפני ניקויים. תפקיד הקפיץ הוא להדק את המגעים זה לזה, תוך שהוא מאפשר מעבר מאחד לשני – הוא מתכווץ בזמן המעבר. בגלל השחיקה במגעים מצד אחד, והתעייפות הקפיץ מצד שני, המעבר הזה היה קל מדי וגרם למגע רופף. ומגע רופף אסור בתכלית במפסק זה בגלל הזרמים הגבוהים שאמורים לזרום דרכו.
חלקי המפסק נוקו בקפדנות:
components-after
הקפיץ נמתח, והמפסק הורכב מחדש, והאום שב והולחם למקומו:
newsolder1
והמפסק מוכן להרכבה מחדש למקומו:

המפסק משופץ אומנם ומתפקד אבל אני לא מתכונן לסמוך עליו כממתג ומעביר זרמים גבוהים. הוא בסך הכל ימתג ממסרים אחדים – ואת זה יוכל לעשות בהצלחה ולאורך שנים.
כפי שלמדנו מהקטלוג, מכסי המתגים שעל הפנל, ומכסי נורות הבקרה, צבועים בשחור. כולם פורקו איפוא בזהירות ונצבעו שחור. אחרי שהורכבו מחדש, הם מוכנים להרכבה על הפנל:
black
על המפסק הבורר את מצבי רזרבואר הדלק צריך להיות חץ לבן המצביע על תפקודו – ראשי (main) או רזרבה. החץ הלבן הזה נמחק לחלוטין. הוא גם מוטבע בגוף המפסק.
bor1
צבעתי את כל חזית המפסק בלבן והנחתי לו להתייבש. אחרי שהצבע יבש ליטשתי את פני המפסק בנייר לטש דק עד שהצבע ירד מפניו, ונותר רק בחץ השקוע. לסיום צבעתי אותו בלכה שקופה וכך הוא נראה עכשיו:
reserve
ועכשיו הגיע תורן של נוריות האזהרה. כפי שכבר סיפרתי, התחליפים הנמכרים ביוקר באתרים העוסקים בכך אינם מתאימים – קוטרם גדול מדי. יש ברשותי מספר בתי נורה כאלה – ובכולם הנגד הטורי, העשוי מחוט המלופף סביב בית הנורה – קרוע. הסרתי אותו. ניתן להחליף אותו בנגד דיסקרטי של 47 אוהם 2 ווט (מחירו שקל) – אבל חיטוט בקופסת הנוריות שלי העלה נורות אחדות בעלות תושבת אדיסון מתאימה ומתח 12V. מנורות אלה אינן נזקקות לנגד חיצוני וניתן פשוט לוותר עליו. ונשאלת השאלה מדוע לא עשו כך ברובר – כלומר בלוקס – מלכתחילה?
התשובה לכך קשורה בהתפתחות הטכנולוגיה של יצור חוטי הלהט. בנורה המקורית, 2.5 וולט, 0.2 אמפר (חצי וואט) ההתנגדות היא 12.5 אוהם וערכה מכתיב את קוטר החוט – בהסתמך על כך שאורכו נתון. קוטר זה הוא עשרות מיקרונים בודדות של טונגסטן. בנורה בת עוצמה זהה ומתח 12V ההתנגדות היא 288 אוהם וקוטר החוט יהיה קטן פי שורש היחס בין שני הערכים, כ 1/5 , כלומר הקוטר יהיה בן עשרה מיקרון או פחות. אך לא רק שחוטי טונגסטן בעובי כזה היה אז קשה ויקר לייצר, אלא גם הם היו חלשים מכדי לעמוד בטלטולי הדרך.
אבל בעשרות השנים שלאחר מכן השתכללה הטכנולגיה והתאפשר ליצור סלילי טונגסטן. הנימה הסלילית מספיק חזקה כדי לעמוד בטלטולים, ניתן ליצר אותה באורכים קצרים ובהתנגדות גדולה, וגם מחירה ירד פלאים – וכך ניתן היה לוותר על הנגד הטורי ולפשט את כל מבנה נורת האזהרה. אבל מאז התרחשה עוד התפתחות דרמטית – פותחו הדיודות קורנות האור (Light emitting Diodes – LEDs). הן זולות ועמידות ובדיוק בצורה המבוקשת. הזמנתי, ועכשיו, משנסתיימה שביתת הדואר, נקווה להגעתן המהירה.
אך פרט למפסקים ונוריות כולל לוח המכשירים גם… מכשירים. מד-מהירות, שעון זמן, מד כמות דלק (משולב במד כמות שמן באגן השמן של המנוע), מד-זרם טעינה, ומודד לחץ שמן וטמפרטורת מנוע משולבים. כל אלה מורכבים כרגע במכונית, שהיא מכונית פעילה, ויוחלפו לכן ברגע האחרון.
כולם – פרט למד הזרם.
מילים אחדות על מד הזרם. זהו מד מסוג מגנט נע. פיסת מגנט זעירה צמודה לציר המחוג, ונמצאת בתוך סליל בן שתי כריכות של מוליך בקוטר כ 3 מ"מ.

הזווית בה נע המחוג, וכוונה, תלויה בעוצמת הזרם וקוטביותו. קצות הסליל מולחמים בהלחמת בדיל למגעי המכשיר. המגעים מצידם, הם ברגי הידוק ממוסמרים לפיסת מבודד (פרטינקס, סוג של פורמייקה). הסליל מולחם למסמרות (ניטים, בשפת המכונאים).
czu26
זה מכשיר אמין ומאריך ימים עד ש… מתרחש קצר אכזרי במערכת החשמל. אם קצר זה נמשך יותר משניות אחדות, הסליל מתלהט, ההלחמה מתרופפת והפרטינקס מתעוות. התנגדות מד הזרם עולה מערך זניח לעשיריות אוהם וזה מספיק כדי ליצור מפל מתח של וולטים אחדים – בלתי נסבל במערכת חשמל בת 12 וולט.
כמובן שמקרה כזה התרחש פעם במשך חייה הארוכים של 26-069, ולא נותרה לי אז ברירה אלא לגשת לחנות חלפים קרובה ולקנות מד זרם חילופי +/- 50 אמפר, כי זה מה שיש – מד זרם המתאים לאלטרנטורים, אך לא למערכת טעינה מבוססת דינמו. מד הזרם המקורי של רובר P2 הוא לוקס מטיפוס CZ26 המודד בתחום +/-20 אמפר. הוא הוחלף המשך הזמן במד הזרם CZU26 מק"ט לוקס 36047:
czu26a
קטלוג לוקס מונה באיזה מכוניות הותקן מד הזרם הלז:

36047 CZU26
Armstrong Siddeley 'Sapphire' 1953-54.
Austin 7 and 7 Van 1939.
Citroen 2CV (375 c.c.) 1954.
Commer 25 cwt, Forward Control 1951- 54.
Dennis 'Pax', 'Horla' and Municipal 1946.
Dodge Truck 1939 ; 61C, 100C, 101C and 122C 1947-48; 120C 1947.
Morris 'Oxford' Taxi and Hire Car 1947-51 ; 5 cwt, 1939-53 ; 10 cwt, 1939-50.
Morris Commercial All Models 1939-48; CV 9/40. CV I I /40 and CV Ambulance 1949-51; EC VI 3/5
and EC VO l3/5 1949 ; 25/30 cwt. 1949-5 2 ; 5/20 cwt. 1949- 53; 'J ' Van 1949-54.
Reliant 3-wheeler 1949-54.
Rover All Models 1939-47 ; 'Landrover' 1950-54 ; Station Wagon 1950-51.

לכאורה מס’ מכובד של מכוניות – מה שמבטיח זמינות באתרי האספנות; אבל מה שהורס את המצב הוא מציאותם ברשימה של לנדרובר מהסדרות הראשונות. שרידותן של מכוניות אלה כה גדולה, והביקוש לחלקיהן כה גדול – עד שמחיריהם עולים לפרקים לערכים מטורפים.
והנה צץ לו מכרז ב eBay למודד כזה, משופץ ומלוקק. המחיר התחיל בסכום צנוע של כעשרים ליש"ט, ותוך כשבוע כבר היו 13 מתמודדים והמחיר טיפס ל 65. זה מצב המעיד כי קיים מישהו המוכן להלחם על החלק עד חורמה. בדיקה העלתה כי מכשירים במצב דומה נמכרו בחודשים האחרונים בכ-150 ליש"ט.
חשקתי במכשיר, וגם שכנעתי את עצמי כי הוא מכשיר קריטי – כל הזרם עובר דרכו, ופירוקו מתוך המכונית והרכבתו מחדש הם סיוט (אלא אם כן לוח המכשירים אינו מורכב במכונית). אני חייב אם כן מכשיר במצב מעולה – וניגשתי להתמודד. חיכיתי עד רבע שעה לפני סיום המכרז ואז הצעתי 66 וקבעתי מחיר מקסימום של 150. עברו עשר דקות ודבר לא קרה. האם המתמודד האלמוני ויתר? ליבי ניבא לי רע. האם בגלל עוד כמה פאונדס אפסיד? חמש דקות לפני סיום המכרז הגדלתי את הסכום המירבי ל-175, ליתר בטחון.
עברו 4 דקות. עוד דקה לסיום. עוד 30 שניות. ואז פתאום הציע מישהו 176. מיהרתי והעלאתי ל 180. נישארו עוד חמש עשרה שניות, עשר, נשארו עוד חמש שניות ואז הציע המתחרה 185. ועד שהתעשתתי – הסתיים המכרז. הפסדתי. בשניה האחרונה.
מובס ואבל ירדתי למחסן, כי פתאום משהו הבהב בזכרוני, נדמה היה לי שנזכרתי בקופסה אחת נשכחת…
כן. שכן בה אמפרמטר לוקס מקורי, CZ26, במצב כמעט מושלם: לוחית הפרטינקס והמגעים כמו חדשים, ורק הצבע של החישוק הסוגר על חלון הזכוכית קצת שחוק.
ופתאום הפכה התבוסה לנצחון. אני הרווחתי 180 פאונדס וההוא שילם "דרך האף"…
עד הבוקר היה מד הזרם החדש מוכן להרכבה, וכך נראה עכשיו לוח המכשירים:

panelf
panelb

NEXT

PREV