רובר 10: שיפוץ מנוע ה'.

איני יודע מתי ואיך קרה הדבר, אבל גם קליפות המיסבים הראשיים של 6110704 נעלמו ואינן. בלעדיהן אין מנוע, כלומר יש בלוק, אבל הוא לא שווה שום דבר. מה עושים? שוב יצאתי לצייד, ולא להאמין – הצלחתי! הרי הן שלוש הקליפות שהביא הדואר אלי:

cups

Main bearings caps – thank you Talbotracer

ברובר, כמו ברובר, נעשה כמעט כל דבר בהתאמה ידנית, כבר במפעל. במקרה של הקליפות הללו מדובר בתהליך הנקרא in line boring והכוונה היא לכרסום כל מרכזי המיסבים כך שהם ימצאו על קו ישר אחד – בלעדי זאת גל הארכובה והמיסבים נמצאים בסכנה. על מרכזי המיסבים לא רק להיות על קו ישר אחד, אלא שעל קו זה להיות מקביל ל"גג" המנוע, דהיינו לראש, וניצב לקדחי הצילנדרים. זו חייבת לכן להיות עבודה מדוייקת מאד והיא תתכן רק עם ציוד מתאים ותקין, ובידיו של בעל מקצוע מומחה, ועוד נשוב לעניין זה בהמשך.
כשמסתיים תהליך התאמת הקליפות במפעל, מסומנת כל אחת מהן במספר המיסב אליו היא שייכת, בכוון ההרכבה, ובמספר של המנוע בסדרת הייצור (והוא 681D במנוע שבתהליך השיפוץ) .
כפי שניתן לראות, קליפה מס’ 1 נלקחה ממנוע מס’ 186, מס’ 2 ממנוע 161, ומס’ 3 ממנוע 794 – ערב רב. אי לכך, השיפוץ הנוכחי יחייב אותנו לחזור על תהליך ה in line boring מתחילתו.
הפריט הבא שברשימת השלמת הציוד הם הטלטלים (טלטלים בטית, מלשון טלטול). המיוחד בטלטלים עתיקים אלה, לעומת טלטלים מודרניים הם מיסבי המתכת הלבנה היצוקים בתוכם:

conrods

Con rods bearings are white metal cast in – a disapearing art

בתמונה נראים ארבעה טלטלים משומשים, עם מיסבים שחוקים (אבל לא שפוכים) בתוכם. במשך שנותי הארוכות עם הרובר ערכתי נסיונות נפל אחדים להחליף את המיסבים היצוקים במסבי קליפה דקה, כאלו הנהוגים במנועים מודרניים. הנה כיפות טלטל משני הסוגים זו בצד זו:

kipot

A previous attempt to convert to shell bearings ended in a disaster. The P2 engine does not have an in line oil filter and these bearings can not survive without it

במנוע הרובר, עקב העדר פילטר שמן on-line, רק המיסבים היצוקים זוכים לאריכות חיים. עם מיסבי קליפה שרד המנוע אלפי קילומטרים בודדים, ועם מיסבים יצוקים, בטיפול נכון, הוא יכול לעבור מאה אלף קילומטר ויותר.
כדי לסבך את החיים (ובגלל אילוצי המחסור בחומרי גלם לאחר מלחמת העולם), ייצרו ברובר שני סוגי טלטלים, ולהם מקט"ים שונים. הם נבדלים זה מזה במשקל – כמעט 50 גרם מתוך כ-700. אי לכך מנוע בו יורכבו טלטלים משני הסוגים לא יהיה מאוזן ויסבול מרעידות חריפות בזמן פעולתו, ותוחלת חייו תקטן. לכן, כשמרכיבים מנוע לא מחלקיו "האורגניים", כפי שנעשה במקרה הנכחי, יש להקפיד מאד שכל הטלטלים יהיו אך ורק מאותו סוג, וכך עשיתי, בחרתי בזהירות מתוך המבחר שבידי:

taltalim

There are two types of con rods – there is 50 grams differece between them, and they should not be mixed together

אגב, המיסב בטלטל הראשון בשורה הוא מיסב "שפוך", למי שמעוניין לחזות במיסב כזה. נקודת ההיתוך של המתכת הלבנה היא נמוכה וכל חימום יתר של המנוע יכול להסתיים בהמסתה ו"שפיכתה". יתר המיסבים היצוקים שחוקים או סתם לא במידה המתאימה.
ועכשיו אנחנו מגיעים לבעיה הקשה ביותר לפתרון: מרימי השסתומים.
merim
גל הזיזים מפעיל 8 בוכנות קטנות (102), אשר בתורן מרימות את המוט המפעיל את "מנעני הפסנתר" (101) בציור שלמעלה. הבוכנות הללו נקראות מרימי שסתומים (tappets) והן נעות בצילינדרים קטנים משל עצמם הקדוחים בבלוק.
הקדחים הללו, שקוטרם כ 20 מ"מ, היו מכוסים בבוץ וחלודה. חלקם גם היו שרוטים, זכר לאלימות בה הוצאו המרימים הישנים מתוכם, עם איזמל ופטיש. הצעד הראשון לשיקום הקדחים הוא לחרוט אותם ולהגדיל את קוטרם. על מרימי השסתומים להתאים התאמה הדוקה, עד כדי אלפיות מ"מ אחדות, לקדח, וברור שאחרי החריטה הזאת המרימים הסטנדרטיים לא יתאימו לתפקידם.
מה שמחריף את הבעיה הוא שאף אחד מבין עשרים-שלושים המרימים שבידי אינו "סטנדרטי". קודם כל מפני שכולם שחוקים, וחלקם אף חלודים ופגומים. הרי קבוצה אופיינית של מרימים משומשים:

merim1

The tappets and their bores are all too worn. A great chalenge

כך נראית תחתית שלהם, זו הבאה במגע חוזר ונשנה עם גל הזיזים:
merim2
כך שהמשימה שלנו מורכבת משתי משימות משנה: האחת:  לשקם את קדחי המרימים, והשניה: לשקם את המרימים עצמם, וגם להתאים אותם לקדחים החדשים.
אי אפשר להכנס עם מקדד, מקדח או סכין חריטה לקדחים אלה מתוך חלקו החיצוני של המנוע. כי כך הם נראים מבחוץ:

kedach

Reboring the tappets bores is possible only from inside the block

הקדח הימני מוסתר לחלוטין. גם מבפנים יש קושי להכנס אליהם:

oil_gallery

The oil galleries should be removed in order to make the tappets bores accessible

צינורות חלוקת השמן (1 ו 2) חוסמים את הגישה אליהם, ולכן צעד ראשון לפתרון הבעיה היה שליפת הצינורות הללו ממקומם, כפי שתואר בפרק ג’.
עכשיו כל הקדחים נגישים וניתן להביא אותם למצב תקין.
kedach1
אנשי "האומן" אמרו כי אינם מסוגלים להכין שרוולים לקדחים אלה על מנת להחזירם לקוטר נומינלי. התייעצתי עם מומחי רובר באנגליה מה ניתן לעשות בעניין – ולא מצאתי אצלם פתרון. אז מה עושים? אפשרות אחת היא ללטש את המרימים הקיימים ולצפות אותם בכרום קשה. אפשרות זאת נבדקת עכשיו הלכה למעשה. אפשרות נוספת, המפלט האחרון, היא לייצר חדשים כאלה במידה הדרושה – ואליה נפנה רק אם לא תהיה ברירה אחרת.
NEXT

PREV