ביקור ב NEC 2013 – בריסטול, AC, סנבים-טלבוט ואוסטין שירליין.

כיצד יוצרו, באנגליה, אחרי המלחמה, מכוניות BMW מדגמים שמלפני המלחמה?

400

בריסטול 400 1947

על כך יש גרסאות אחדות.

גרסת יצרנית המטוסים "בריסטול" אומרת שהדבר נעשה, מצד אחד, ברשיון וללא תמורה, כחלק מהפיצוי שעל גרמניה היה לפצות את אנגליה בשל נזקי המלחמה ומצד שני, עקב האבטלה הגדולה שנוצרה במפעל עם סיום המלחמה והפסקת ייצור מטוסי התובלה הצבאיים הוסיפה בריסטול מכוניות לקוי היצור שלה. גם בריסטול, כמו טריומף (שיצרה בזמן המלחמה את מטוסי המוסקיטו) השתמשה באלומיניום (ובמכבשי האלומיניום שהיו ברשותה) לבניית גופי המכוניות הללו.

גרסת הויקיפדיה היא שאחת ממכוניות BMW 328

ב.מ. וו. 328 דגם 38.

שהשתתפה במילה-מיליה הוסוותה כמכונית הבריטית פרייזר-נאש. מכונית זו, ותוכניות הייצור שלה "הוחרמו" מהריסות מפעל BMW בגרמניה על ידי נציגי בריסטול. גם המהנדס פידלר מ BMW “שוכנע" לבוא לבריסטול. בריסטול ייצרה מכוניות שלמות וגם סיפקה מנועים לפרייזר נאש. מנועים אלה היו גם אופציונליים ב AC.

למכונית היה מנוע 2 ליטר עם ראש אלומיניום ושלשה קרבורטורי סולקס, אך עיקר הצטיינותה היה במקדם הגרר הנמוך לו היו אחראיים מהנדסי בריסטול ומנהרת הרוח שלה. דגם 400 יוצר בשנים 46 – 47 והוחלף בדגם 401 בשנת 48:

401

401a

בריסטול-ב.מ.וו. של אותן שנים הקדימה את המכוניות האנגליות "האמיתיות" בנות מחזורן בדור ויותר, ואת השפעתה ניתן לראות על מכוניות כגון יגואר XK שיצרו בשנים שלאחריהן.

ואם כבר הזכרנו את מכוניות AC, הרי נציגה משלהן השתתפה גם היא בתערוכה.

ac1

במשך 41 שנה, החל בשנת 1922, הורכב ב AC אותו מנוע: 2 ליטר, ששה צילינדרים בטור, עם גל זיזים עליון. המנוע עבר פיתוח ועידון הדרגתיים במשך תקופה זו, ובסוף שנות השלושים עמד הספקו על כ 80 כ"ס. הנה הוא, הוותיק:

man

שימו לב למשמנת ולמנואלה המתחבאים בתא המנוע. את תשומת ליבי משכו צמד משאבות הדלק החשמליות, המחוברות במקביל:

man1

אכן, מדובר בחיה צמאה להחריד.

man2

ללא ספק, מלאכת השיפוץ כאן הפיקה תוצאה נאה ביותר.

האחים רוט אספו לחיקם את כל חברות המכוניות הכושלות, המתמוטטות, שיצא להן האויר מהראות. הם שימרו את השם שעורר נוסטלגיה וזכרונות גדלות בלבבות אחדים, והדביקו את התווית שלו על שלדות סטנדרטיות של הילמן והמבר. כידוע, היה ההמבר 4 ליטר רכב הפיקוד של הצבא הבריטי (סיפור נהדר עליו פורסם באחד מגיליונת ה"אבטומוביל") וגם הבסיס לשריוניות וכיו"ב של הצבא הזה, כך שחלפים להם נמצאים בשפע. הרי כמה דגמים שבנתה רוטס על הבסיס הזה (פשוט אבל אמין: מנוע ראש שטוח אבל מאלומיניום, קפיצי עלים (הקדמי רוחבי ותומך במתלה נפרד – כמו בבריסטול):

sunbeam-talbot1

שופץ על ידי חברת A1 Vintage and Classic restorations וזכה מאז בפרסים אחדים.

ועוד אחד:

sunbeam-talbot

דגם ארבעה ליטר ספורט-סלון, שנת ייצור 1939

אבל חוץ מסנבים-טלבוט הייתה גם.. טלבוט.

talbot2

שגם היא עברה גלגולים נפתלים מאז החלה ב 1904 כחברה צרפתית שפתחה מפעל הרכבה באנגליה.

ואחרונה להפעם – אוסטין. לא איזה אוסטין פעוטה ועממית, אלא אוסטין אימתנית. שנים אחדות לפני שנבלעה בכרסה של BMC ניסתה אוסטין לשחק במגרש של הגדולים, של מכוניות היוקרה, כלומר המכוניות היקרות, מתוך אמונה תמימה שזה יעלה את ערך המותג ואת האמון בו.

וכך בא לעולם היצור המוזר הנקרא AUSTIN A125 SHEERLINE ESTATE CAR. עם שמונה מושבים, עץ אגוז מבחוץ ופלסטיק מבפנים, ומנוע 4.0 ליטר המפיק 125 כ"ס. המכונית נועדה לשמש כלימוזינה, אמבולנס או מכונית קבורה

(hearse) . יצרני המרכבים זניט מלונדון הסבו אותה לסטיישן שבתמונה, לפי הזמנה מיוחדת.

125

talbot

אוסטין שירליין 4 ליטר סטיישן.

המשך יבוא