שיפורים בשעון הזמן של רובר מסדרה P2 – ו'.

בפרק הקודם ראינו כיצד שינוי זרם המטרה של טעינת סליל העירור יכול להשפיע על דיוק השעון, וכיצד כיוונונו העדין יכול להביאו לכך שדיוקו יתקבל על הדעת. הפעם נראה דרך אחרת (אבל לא היחידה) כדי להגיע לאותן תוצאות. את הסדרה הנוכחית התחלנו בבדיקת אוסילוסקופ של המעגל הבא:

schem2

The basic circuit. How can it effect the clock pace

ונוכחנו אז כי מתח הסליל הולך ודועך במשך פולס העירור:

bounce2_1

Can the voltage drop be used to adjust the pace

והרי זה בדיוק מה שאנחנו רוצים – אבל בצורה מבוקרת ונשלטת. את זה ניתן להשיג על ידי שליטה בזרם הבסיס של הטרנזיסטור, באמצעות נגד משתנה מדוייק:

schem

Adjustable voltage drop

הוספתי למעגל לד המהבהב כשהשעון פועל בצורה תקינה. כיוון עדין וסבלני של הנגד הביא לכך שרמת הדיוק של של השעון המעורר במעגל זה לא נפלה מרמת הדיוק של השעון שעורר במעגל הקודם, המעט יותר "מסובך". הרי הם שני השעונים מתקתקים להם כתף אל כתף:

shnaiim1

comparing two clocks, each with a different excitation circuit

אבל לפני שאעבור לגישה שונה לחלוטין, ערכתי נסיון נוסף.

שני השעונים הם כבר בני שבעים כמעט, בנויים מחומרים פשוטים ולכן שחוקים למדי. הדבר מתבטא קודם כל בכך שזמן המחזור של קוצב הזמן משתנה כל הזמן. באלקטרוניקה מכנים תופעה כזו במתנדים chearp ואחת הדרכים להתגבר עליה היא נעילת המתנד על מתנד מדוייק חיצוני, למשל על מתנד מפוקד גביש. באלקטרוניקה (ובטכנולוגיות אחרות) אנו מכירים גם את תופעת התהודה, בה עירור קטן בתדר התהודה של מערכת יכול להביא אותה להתנדנד במשרעת גדולה. מכיון שהשעון הוא אלמנט תהודה ניסיתי להפעילו בדרך הבאה:

במגירת השעונים הישנים שכב שעון ג'גר אנלוגי מקולקל, הרוס, ששליתי לפני למעלה מארבעים שנה ממכונית שהושלכה לוואדי (באר-שבע). אני אפילו לא זוכר איזו מכונית היתה זו. אבל מה ששרד מן השעון הנ"ל היה במצב טוב. השעון הנ"ל לא הספיק להשחק בטרם נזרק…

והנה הגיע יומו.

בדיקה קצרה הראתה כי יש נתק בסליל העירור. בזהירות ובעדינות רבה, כשאני נעזר במנורה-זכוכית מגדלת (המשמשת אותי לעבודות אלקטרוניקה עדינות) פירקתי את השעון והוצאתי ממנו את הסליל. לשמחתי גיליתי עד מהרה כי הנתק נמצא באחד הליפופים החיצוניים. הסרתי את הקטע עד הנתק, הלחמתי את הקצה "החדש" למקומו והרכבתי את השעון מחדש, וחיברתי אותו אל מעגל העירור הטרנסיסטורי. השעון החל לתקתק באופן סדיר, יציב בהרבה מתקתוק השעונים הישנים.

האם אפשר יהיה להפעיל את השעון הישן על ידי הזנת הסליל שלו בפולסים מהשעון ה"חדש"?

sync

"Master and slave "

למרבה הצער, זמן המחזור של השעון ה"חדש" קצר בהרבה מזמן המחזור של השעונים העתיקים (כ 150 מילי-שניות לעומת 200 מילישניות) ובתנאים כאלה הניסוי נכשל.

hizoni

The P2 clock is the slave. A newer clock is the master

אני מתכונן לחזור על הניסוי עם שלד של שעון עתיק ללא קפיץ. בתנאים אלה אין תהודה וה slave צריך לציית ל master.

PREV

NEXT: http://wp.me/pXLKy-1WS