26-453 חוזרת מן המתים – נגיעות אחרונות, סוף.

זהו הפרק האחרון בסיפורנו, או אולי הלפני אחרון – כי אחרי ההשקה אני מתכונן לכתוב פרק סיכום שיפרט מה נעשה ומה הייתי, במבט לאחור, עושה אחרת.

הנסיעות – הקצרות – הראשונות במכונית חשפו כי יש בעיה קשה במערכת הדלק. למרות מאמצים רבים ושינויים רדיקלים – והכרחיים – שנערכו במערכת, הבעיה לא נפתרה.

ואלו הסימפטומים: משאבת הדלק החשמלית, מסוג Hardi מתקתקת, ממלאת את בית המצוף שבקרבורטור בדלק – אבל לא נעצרת לחלוטין, וממשיכה לתקתק רפות. מאד יתכן שזה מעיד על פגם באחד השסתומים שלה, אם כי כשפרקתי אותה ובחנתי את השסתומים לא הבחנתי בשום פגם בהם. התיקתוק הבלתי פוסק הזה כרוך כנראה גם בתצרוכת זרם מוגברת של המשאבה כי היא מתחממת מאד – ואז מפסיקה לשאוב כליל. אלו בדיוק אותם הסימפטומים שהיו ב-26-069 עם המשאבה האלקטרונית תוצרת Ecco.

אז מה עושים? האם לעבור למשאבת לחץ גבוה המותקנת מאחור, למשל משאבת סובארו? ובעודני מתלבט הגיעה חבילה בדואר, ובה משאבת דלק SU מדגם AUA25 המיתולוגי, ולא זו בלבד – אלא הוורסיה האלקטרונית שלה. את המשאבה הזאת הזמנתי לפני זמן רב, מתוך השערה שימיה של ה Hardi קצובים, אם כי לא שיערתי אז עד כמה הם קצובים. לאכזבתי הודיעו לי אז SU כי קו הייצור שלהם מושבת עקב קשיים שונים, וההזמנה תסופק רק לכשיפתרו הללו. והנה עברה כמחצית השנה – והמשאבה הגיעה. just in time!

כמובן שכיווני החיבורים לצנרת הדלק והמיתקון של ה SU שונים לגמרי מאלו של ה Hardi. ניגשתי לטכנו צינור שם התאימו לי מחברים העונים על צרכי המיתקון.SU1

כדי שהכל יסתדר יפה החלטתי להעביר את ממסר המתנע (סטרטר) למקום קצת יותר נמוך על קיר האש, מתחת למשאבת הדלק. וכך זה נראה:SU2

(מקומה הטבעי של המשאבה אמור להיות בצד ימין, אבל אני רציתי להרחיקה מסעפת הפליטה הלוהטת. ובצד שמאל של המנוע ב 26-453 צפוף מאד כי ההגה שם). אבל לבסוף הכל בא על מקומו בשלום:SU3

את העברת הממסר ניצלתי כדי להחליף את הבידוד שבין שני הדקי הזרם הגבוה שלו – בידוד העשוי מנייר אטמים שנקרע והושחת במשך השנים.

עם הפעלת המשאבה החדשה היא תיקתקה פעמים אחדות, מילאה את הקרבורטור, והשתתקה (בניגוד ל hardi שהמשיכה לפעום). נראה שהשסתומים הטריים שלה תקינים ואפשר לקוות לטוב.

את הצינור בעל מחבר הבנג'ו המוביל ממכסה השסתומים לפילטר האויר מסרתי לרפי מגלוונומטה לציפוי כרום והוא משלים עכשיו את המראה החדש של המכסה:banjo

גם מוטות הקישור והתפוחים החדשים של בקרת המצערת כבר הורכבו במקומם:miz

טינו הכין תפס לקפיץ המחזיר של המצערת והורכב קפיץ חדש, קפיץ מתוצרת SU ומיוחד לצרכים אלו.

גם נורת האזהרה של קרבורטור העזר חוברה למתג הטרמי שבראש:choke

והיא פועלת כפי שפורסם: כדי להתניע, מושכים בידית קרבורטור העזר והמנורה נדלקת. המנוע מתניע וכשהוא מגיע לטמפרטורת עבודה המנורה כבה, וזה הזמן להחזיר את הידית למקומה.

וגם פנס הערפל חובר ופועל וזה היה קל.

אבל גולת הכותרת של הנגיעות האחרונות היתה הרכבת הסמל החדש על הפגוש, מעשי ידיה של פמלה דויד-ג'ונס להתפאר:pam

זהו. נשאר עוד דבר אחד ואחרון: צלחות הגלגלים (הטסות)! הן הוצאו מהקרטון בו אוכסנו למעלה משנה והורכבו בזו אחר זו במקומן.

ומכיוון שקובי מילוא השביע אותי לא לפרסם יותר תמונות של המכונית, אציג כאן רק מראה חלקי של התפארת הזאת – מראה חלקי שבחלקי:tasa

tasa1

עד כאן. תודות, קרדיטים והפקת לקחים – אחרי ההשקה. 26-453 חזרה מן המתים ואשר יקרה לה מעתה יהיה או לא יהיה נושא לסיפור אחר. ממש כפי שנאמר בספר אחד ישן וגם ידוע מאד: “אבל כאן מתחיל סיפור חדש – סיפור על התחדשות מודרגת, מעבר מודרג מעולם אחד לשני. זהו נושא לסיפור חדש – אבל סיפור זה שלנו תם ונשלם.” (פ. דוסטוייבסקי, החטא ועונשו).

הפרק הקודם: נגיעות אחרונות ב'

פרק סיכומים