26-453 חוזרת מן המתים: פרק מאה עשרים וששה – מכסה המנוע ב'.

מכסה המנוע נשען על הכנפיים הקדמיות ועל מעטפת הרדיאטור, ולכן, הרכבתו מותנית בהשלמתם והרכבתם. זו הרכבה לא פשוטה, ולכן אחד ממפחי הנפש הגדולים שיכולים להיווצר היא מציאת דליפה במערכת הקירור אחרי הרכבתם, שתחחיב פירוק הכל מחדש. אילכך בחרתי להקדים תרופה למכה ולבדוק את אטימות המערכת לפני ההרכבה. לכאורה – פשוט מאד: ממלאים במים ובודקים. למעשה, קיימות שלוש בעיות.

הראשונה, מה לעשות עם התרמומטר? התרמומטר ברובר הוא תרמומטר אתר, המשולב במדלחץ שמן. (זהה לזה המורכב ב MGA http://mgaguru.com/mgtech/dash/dt101.htm) . ללא לוח מכשירים וניתוב מסודר של צינורית האתר (הקפילרה) המוליכה מהתרמומטר במשאבת המים אל שעון המדידה שבלוח המכשירים מועדת הלחמת הקפילרה להשבר ולגרום לכך שהאתר יתנדף והמדיד יחדל מלפעול. לכן שוכן התרמומטר כרגע במקום מבטחים, ובמקום החיבור שלו למשאבת המים פעור עכשיו חור גדול. נסיון למילוי מים ברדיאטור יסתיים בכך שחלק מהם פשוט ישפך, ומכל מקום הרדיאטור לא יהיה מלא עד שפתו והבדיקה תהיה חסרת ערך.

צריך אם כן פקק שיסתום זמנית את כניסת התרמומטר למשאבה. טינו אילתר משהו, ורק כשחזרתי הביתה עלה בדעתי לבדוק פקקי מילוי אחדים שברשותי. ואכן, מתברר שהפקק של אגן השמן מתאים בדיוק למטרה הזאת. אבל בינתיים כבר הוברג למנוע האילתור – וגם הוא פועל היטב.pkak

יש לזכור כי מערכת הקירור של הרובר היא מערכת פתוחה, והלחץ בה שווה בדיוק ללחץ האטמוספרי, כך שאין חשש שהפקק המאולתר "יתעופף" מלחץ המים.

הבעיה השנייה נוגעת לנורת האזהרה של קרבורטור העזר (“הצ’וק")  . כזכור, הוכן לוח איטום חדש לצד האחורי של ראש המנוע, אליו מתחבר התרמוסטט של נורת האזהרה של מתנע העזר. הזמן להחליף את לוח האיטום הישן בחדש הוא לפני מילוי המים, כלומר עכשיו. גם זה בוצע:or

והבעיה השלישית נוגעת לסוג נוזל הקירור.

יתכן שאחדים מן הקוראים זוכרים את המלצת היצרן המופלאה המופיעה בספר הרכב של רובר P2:maaian

אם המים במקום מגוריך הם קשים או יוצרים אבנית, הרי שריקון הרדיאטור כאשר אתה חולף על פני פלג מים צלול שבצד הדרך, ומילויו מחדש במימיו, הוא רעיון טוב.” ואכן, שנים חיפשתי לשוא את הפלג הזה בנסיעותי בין דימונה לבארשבע.

אבל אפילו באנגליה נוכחו ברבות הימים בכך שמילוי הרדיאטור במי ברז או מעיין אינו רעיון טוב, או מעשי. ובכלזאת בעלי רובר P2 אחדים נתקלו בבעיית התחממות מנוע עקב שימוש בנוזל קירור לא נכון, והנושא נידון בהרחבה בפורום של ה RSR.

הטענה היתה שנוזלי קירור מסויימים (ירוקים) מגיבים עם חלק מהמתכות הנמצאות במגע איתם וגורמים לסתימת איזור התרמוסטט. התרמוסטט של מנועי רובר P2 תואר כאן.

כמה מילים על נוזלי הקירור.

הוותיקים ביותר הם אלו המכילים תרכבות איאורגניות ומכונים IAT. מזהים אותם על ידי צבעם הכחול: "מיים כחולים". נוזל זה ידידותי למנועים ישנים ואינו מאכל אותם או את חלקיהם. לגודל הצער, התרכובות הנ"ל הן רעילות ולא ידידותיות לסביבה ולכן הוגבל השימוש בהן וקשה להשיג אותן.

חדשים יותר הם נוזלי הקירור המכילים תרכבות אורגניות, ידידותיות לסביבה. הן מכונות OAT וצבעם אדום: “מים אדומים". משתתפי הפורום הנ"ל טוענים כי נוזלים אלו מתקיפים את מנועי רובר מסדרה P2 ומזהירים מהשמוש בהם.

אחרונים הם נוזלי קירור "היברידיים" המכונים HOAT. צבעם ירוק והם מכונים "מים ירוקים". אלו מורכבים מתערובת של אתילן גליקול, רכיבים אורגניים ורכיבים איאורגניים. גם הם לא מומלצים למנועים ותיקים. אני, על כל פנים, משתמש בנוזל קירור ירוק מזה כעשרים שנה ב 26-069 ולא הבחנתי בבעיה כלשהי, אבל אולי זה רק אני.

בדרך לסדנה של אלון ודפנה עצרתי ב"אוטודיפו" וחיפשתי "מיים כחולים". אמנם מצאתי מיכל כחול, אך כשמזגנו אותו למנוע, התברר כי הוא מכיל מים ירוקים.

כן, ואין נזילות. אפשר להמשיך.

next: הצביעה י"א.

prev: מכסה המנוע א'.