26-453 חוזרת מן המתים: פרק מאה ועשרה – פרטי המרכב ב'.

פרטי המרכב לפי השנתון.

המבחר של רובר לשנת הדגם 1934 כלל מגוון דגמי סלון, קופה וטוּרר. הם היו שונים לחלוטין מדגמי 1933 פרט לשתי קרובות-המשפחה – דגמי הספורט בעלות ארבע ושתי דלתות. אלו נגזרו מדגמי ‘הסטינג קופה’ תוצרת "קארבודיס"1 שתוכננו עבור רובר ‘ספיד פיילוט’ 14 כ"ס, בשנת 1933.

המרכב הסטנדרטי היה בצורת ה-'D-back' עם ששת החלונות, שהוצע לדגמי 10, 12 ו 14 כ"ס. לטוּרר הספורטיבי היו שתי דלתות וארבעה מושבים עם גג מתקפל אל מתחת למכסה מתכת.

בשנת הדגם 1935 הושמט הקופה הדו-דלתי ואת מקומו תפסה קופה ארבע דלתית בעלת ארבעה חלונות, שהוצעה על אשית 14 כ"ס או על אשיית 14 כ"ס "ספיד" המצויידת במנוע 1.6 ליטר עם ששה צילינדרים ושלשה קרבורטורים מתוצרת SU. היתה גם גרסה כזאת בעלת ששה חלונות.

בשנת המודל 1937 הושמטו כל הטוּרר ודגמי הקופה ואת מקומם תפסו דגמי 12, 14, 16 כ"ס בעלי המראה החדש, עם ארבעה או ששה חלונות. זה המראה המוכר לנו של רובר P2, שנמשך בצורה זו עד שנת 1947 (ועל דגמי P3 עד 1949) ומזכיר קלושות את המראה של ה‘הסטינג קופה’, עם כנפיים קדמיות דמויות קסדה של חייל רומאי ותא מטען לכל הדגמים.

הגלגל הרזרבי נמצא בתוך מכסה תא המטען. דגם 10 כ"ס בעל ששת החלונות שמר עדיין על מראה ה-D-backבעונות 37-8, ואימץ את המראה החדש רק בשנת 39 (אבל כל פנל ופנל שבו שונה מאלו שבשאר הדגמים, כולל הכנפיים), וכך זה נשאר עד שנת 1947. בשנת המודל 38 הוצג דגם קופה דו-דלתי בן 10 כ"ס, הוא דמה בצורתו לשאר הדגמים אבל אימץ את כנפי "הקסדה" רק בשנת 1939. הדגם המשמעותי האחרון שהתווסף לדגמי רובר לפני המלחמה היה ה dhc של טיקפורד. יצור הקופה וה dhc הללו לא התחדש אחרי המלחמה, אך בשנת 1947 הוצג טוּרר על אשית רובר 12 כ"ס.

ציוד המרכב

על כל דגמי 34 – 36 הותקנו פגושים כציוד תקני, פגושים הכוללים מייצבים הרמוניים  , אבל פגושים אחוריים הותקנו (כנראה בנקודת המכירה) רק תמורת תוספת מחיר – כך לכל הדגמים פרט לדגמי הסלון בעלי ששת החלונות. בדגמים הללו, שהיו היחידים שלא צוידו בתא מטען, נכללו פגושים אחוריים כציוד תקני, והיו חלק ממנשא המטען.

החל ב-1937 ואילך, דגמי 12/14/14 כ"ס כללו "רבעי" פגושים אחוריים (ביניהם נמצאת לוחית הרישוי ופנסי התאורה שלה) הכוללים בולמי גומי ניצבים עליהם.

דגם הפגוש האחורי הישן, מהשנים 1934 – 36 נשאר ברובר 10 עד שנת 1939 בה הוא אימץ את הדגם החדש, ככל שאר הרוברים מאותה שנה. השימוש בפגוש הקדמי בעל המייצב ההרמוני נמשך עד שנת 1947, אם כי חלק מדגמי 46 – 47 זווד בפגושים פשוטים יותר, חסרי מייצב. לכל הדגמים היה גלגל רזרבי חשוף בשנת 1934: כיסוי מתכת התווסף לדגמי 35 – 36 (אבל הגלגל הרזרבי נמצא תחת תא המטען בדגמים בעלי הצורה האווירודינמית). פס זכוכית שתכליתו אוורור הוסף מעל כל חלון בדלתות פרט לאלו של רובר 10, אשר קיבל אותן ב 37, איבד אותן ב 39 וקיבל אותן בחזרה ב 1940. כל המכוניות הסגורות צויידו בחלון קידמי נפתח ובגג שמש כציוד מקורי לכל אורך התקופה. לכל המכוניות הייתה מגירת כלים תחת תא הכפפות שבצד הנוסע אבל התוכן והתכולה שלהם השתנו משנה לשנה.  . בשנת הדגם האחרונה נוסף למפרט מחמם\מפשיר אדים. 

חומר הריפוד שבשמוש היה עור לכל הכיסאות בדגמים שלפני המלחמה, אך חלק מהמכוניות שנוצרו לאחריה רופדו בבד. הדלתות חופו בלוחות עץ-לבוד (דיקט) מצופות בסקיי (ליתר דיוק ב rexine leathercloth) אבל בדגמים היקרים (קופה, dhc, 20 hp) גם הדלתות צופו בעור. הדלתות הקדמיות צויידו בכיסי מפות.

 תיקון ושיקום.

 תיקון יערך תמיד לפי שיטת הבניה המקורית. חלקי העץ קרוב לוודאי שיהיו מגולפים ביותר ממישור אחד ומדידה זהירה, ובמקרים אחדים, אקסטרפולציה, תהיה נחוצה על מנת ליצר תחליף שניתן להשתמש בו (אומן זקן אחד המליץ על יצור שני חלקים בכל פעם שנחוץ אחד – למקרה של תאונה!). חלקי פח קרוב לוודאי יהיו בעלי עיקולים כפולים ותהיה נחוצה גישה למתקני כבישה ועירגול מתאימים כדי לתקנם.

השימוש בחלקים שנלקחו מרובר אחר אינו מבטיח את התאמתם לרובר שני מכיוון שכל המכוניות מהתקופה הורכבו בעבודת יד תוך התאמה "אישית" של החלקים אלו לאלו. ואמנם חברת רובר הכירה בכך שאת חלקי הפח של הלקוח יש לעבד מחדש ואין טעם לשמור להם חלפים שממילא לא יתאימו. אי לכך היא גם לא כללה אותם בקטלוג חלקי החילוף, עד שנת 1939!

בעת הפירוק, יש להקפיד על שמירת כל חלק וחלק, וגם לבחון ולמדוד אותו, כי זה מה שיאפשר לייצר ולהתאים חלק חדש במקומו. יש לשקול שימוש בברגים, פינים, ואפילו חלקים קטנים כגון דיסקיות מפלב"ם לשם החלפת פריטים בלויים, מכיוון שקל כיום לרכשם (בעיקר מחנויות המספקות ציוד לכלי-שיט), ומכיון שהם חזקים יותר ואינם מחלידים. יש להימנע, על כל פנים, מהחלפה חסרת אבחנה של חלקים שבברור אינם מבריקים במבריקים (למשל צביעת האשיה בשחור בוהק) כדי שהמראה המקורי של הרכב לא ילך לאיבוד.

הריפוד וקישוטי הפנים יזדקקו ללא ספק לתיקון או חידוש ויהיה קשה, אך לא בלתי אפשרי, להשיג חומרים חומרים מקוריים לשם כך .  יש להזהר במיוחד מדלתות מקוריות של דגמי הסלון; הותזה לתוכן תערובת המכילה אבקת אסבסט שנועדה לשמש כבידוד אקוסטי.

 חומרי ריפוד מודרניים ישמשו תחליף הולם למדי, בפרט מאחר ואי אפשר להשיג כריות מתנפחות מהסוג שהותקן בשנים הראשונות של הסידרה.

אם מטרת השיפוץ היא שהרכב יראה אותנטי, הרי שתשומת לב לפרטי החומר ממנו עשויים החלקים, ולשיטת ההרכבה שלהם  – היא חיונית.

1Carbodies היתה חטיבה בקונצרן בי.אס.איי שעסקה בייצור גופי מכוניות.

next:     http://wp.me/pXLKy-1da

prev:     http://wp.me/pXLKy-1cc