נובמבר 02

תגיות

בדיקת חורף לרובר (ב).

לא הסתפקתי בהחלפת הנורות ושימון ובדיקת המגבים. בדקתי גם את כוונון המעצורים (מעצורי ‘שטנגות’!) – וזהו תהליך פשוט ביותר ברובר, המצויד במעצורי ‘גירלינג’ בעלי מנופים דיפרנציאליים – שיא השכלול של שנות השלושים. לכל גלגל יש בורג מרובע, המתאים למפתח 1/4 BSF. כל רבע סיבוב בבורג זה משמיע ‘קליק’. מסובבים את הבורג עד שהוא מגלה התנגדות, ואז מסובבים אותו קליק אחד לאחור. זה הכל. והתברר מיד כי כל המעצורים מכוונים, מה שמעיד על שחיקה מינימלית של סוליות הבלמים מאז הכוונון האחרון. הכל מוכן אפוא לבדיקה – ואי לכך נסעתי שמח וטוב לב למכון אלן בחולון – בפורום היה כתוב הרי כי רכבי אספנות, שהמבחן השנתי שלהם לא נערך בשלושת החודשים האחרונים אלא לפני כן – חייבים בבדיקת חורף, ולא סתם בבדיקת חורף, באיזה מוסך מורשה סתמי – אלא בדיקה במכון רישוי! התקנה המצוטטת בפורום גם קובעת שבדיקות החורף יתחילו בראשון לאוקטובר וחייבות להערך לפני הראשון בנובמבר.

התייצבתי בפני הפקידה במכון והבעתי את רצוני לבצע בדיקת חורף לרכב אספנות. היא התבוננה בי בתימהון הגובל בחשדנות, כפי שמתבוננים בחייזר. אחר התאוששה ואמרה: “רק בראשון לנובמבר נקבל את הטפסים! תחזור אז".

חזרתי הביתה בבושת פנים. אבל היום, השני בנובמבר התקיים בחולון "שוק עתיק" והחלטתי לבקר בו ובדרך לעצור במכון אלן ולערוך בדיקת חורף.

יום שישי, ותור גדול השתרך בפתח המכון. שלוש פקידות חרוצות, שהסיגריה לא משה משפתותיהן, התרוצצו בין הנהגים אוספות את המסמכים וגובות תשלום. “בדיקת חורף?” תמהה הנמרצת שהגיעה לחלוני, קצת מבולבלת, כי ההגה הפוך והיא לא מצאה נהג במקום שציפתה למצאו. “אני אחזור למשרד לברר אם אנחנו עושים בדיקות חורף" אמרה. וכשחזרה אמרה “ארבעים ושמונה ש"ח" והצמידה ערמת טפסים מתחת למגב.

עד שהגיע תורי חיכיתי כמעט ארבעים דקות, אבל סוףסוף הוא הגיע. ההלצות הרגילות של הבוחנים על מקום ההגה וההתלחשויות הנצחיות ביניהם "האם זה חוקי?”. הבוחן המתפעל מהטרפיקטורים המזנקים ממקומם וגם מהבהבים. אורות המעצורים והרוורס – תקינים. מידות הצמיגים ככתוב ברשיון. גם "שחק בהגה" מעל הבור עובר בשלום. והנה הרגע הגדול: בדיקת האורות! האם הנורות החדשות, ההלוגניות, תעבורנה את הבדיקה? הבוחן מטייל עם המכשיר שלו לפני המכונית ופניו חתומות. תחנה אחרונה – בדיקת המעצורים. אני כבר רגיל לראות את התפעלות הבוחנים מהקריאה הגבוהה. ב"המברקס" נזרקת הרובר לאחור מעל המכשיר ואני יודע שהכל בסדר. ואז ניגש אלי הבוחן: “יש שני דברים שעליך לסדר: 1. כיוון אורות. 2. פסים זוהרים. תיגש למסלול 4 ושם יסדרו לך את זה ואז גם יחתמו על הטופס. “

תמרנתי בקושי בין המסלולים העמוסים והגעתי לתחנת כיוון האורות. הבוחן ניגש למכונית וחזר על אותה בדיקה שנערכה קודם לכן, במכשיר שלו. הוא לא נגע במכונית וחתם על הטופס. מישהו אחר הושיט לי זוג פסים זוהרים ואפילו רצה להדביק אותם על הפגוש היפהפה של הרובר.

לא להדביק!” זעקתי והאיש נרתע ומסר את הפסים לידי, וחתם על הטופס. “תיגש למשרד" אמר "גמרת".

ניגשתי למשרד, בדלפק ישבה היפה בפקידות וחייכה אלי חיוך זוהר.

עשרים שקל" אמרה "עבור כיוון האורות והפסים".

שילמתי.

למה בכלל אתה עושה בדיקת חורף?” שאלה הפקידה היפה.

תקנות רכב אספנות… “ מלמלתי, "העורךדין כתב בפורום…”

לא צריך" קבעה הפקידה "אין תקנה כזאת. אף אחד לא עושה".

אני מבטיח לך לא לעשות בשנה הבאה" אמרתי.

לא צריך" אמרה הפקידה, החזירה לידי את רישיון הרכב ומדבקה "זה סתם טרטור טיפשי".

אבל היכן התעודה?” שאלתי אותה "בפורום ראיתי תמונה של תעודה יפה כזאת, עם כותרת מקושתת"

אה" אמרה הפקידה ועיניה הכחולות זרחו אלי (השער השחור תואם אותן להפליא) “התעודה! התעודה הזאת נועדה רק למשאיות, לא לרכב פרטי. ברכב פרטי מסתפקים במדבקה. וחבל להדביק, אני אומרת לך, זה רק יקלקל את החלון הקדמי של המכונית המדוגמת שלך. פשוט חבל".

הפרק הקודם:   http://wp.me/pXLKy-18k