26-453 חוזרת מן המתים: פרק תשעים וארבעה – צמת החיווט, בדיקות.

עכשיו, אחרי שלוח המכשירים חווט בצמה הייעודית שלו, ואחרי שגם הצמה הראשית חוברה אליו – הגיע הזמן לערוך בדיקות ולהיווכח שהכל מתפקד כמצופה ממנו. בהמשך, כשהלוח יהיה מורכב במכונית, והצמה הראשית תהיה מחוברת לאביזרים נוספים ברחבי המכונית יהיה יותר קשה לבדוק זאת, והנזקים שעלולים להיגרם עקב חיבור שגוי יהיו יותר כבדים, ותיקונם הרבה יותר מסובך.

נמנה אפוא מה ומי בנבדקים:

מד הזרם;

המתג הראשי;

מפסק האורות הראשי;

מד הדלק והשמן;

המתג הבורר בין מצב "דלק" למצב "שמן" למדיד הנ"ל;

מנורת ביקורת התנעה;

מנורת ביקורת קרבורטור עזר;

נורות תאורת לוח המכשירים;

וסת עוצמת תאורת לוח המכשירים;

מתג הברז החשמלי הבורר בין מיכל הדלק הראשי והמיכל הרזרבי;

מתג תאורת הפנים;

השעון.

הבה נפנה לבדיקות.

אבל לפני כן, כתזכורת, הרי סכמת החשמל של רובר P2 שנת 1947:

היא משורטטת כמפה – כך שהיא מציגה לא רק את החיבורים החשמליים אלא גם את מיקומו של כל רכיב ומוליך במכונית.

ייצוג החלק הקדמי של המכונית נמצא בדרום (חלקו התחתון של השרטוט) ושל החלק האחורי בצפון.

והרי לעומתה תמונת הלוח המחווט כבר בשתי הצמות:

זוכרים מבית הספר "מפה מדינית" לעומת "מפה פיסית" או במפות גוגל מפה לעומת תצלום אויר?

הראשון להיבדק היה מד הזרם.  הציור הבא מראה קטע מהסכמה\מפה המתייחס אליו:

 

המוליך 23 (לבן וסגול) מחובר בסכמה להדק A של מד הזרם וממנו “נוסע" דרומה, אל מעבר קיר האש, ועוד מעט נראה מה הוא עושה שם. המוליך 13 (צהוב ושחור) מחובר בסכמה להדק B ונוסע גם הוא לאותה סביבה.

קטע השרטוט הבא מבהיר להיכן "נסע" 23.

זהו וסת הדינמו האלקטרומכני ה’מהולל’ של לוקס, דגם RF91 – דגם היוקרה שלהם בן תשעת המגעים.

הוסת הזה נדיר יקר ושביר ולא רציתי לחבר אותו בשלב זה לצמה. כיצד עוקפים אותו ומבצעים את הבדיקות בלעדיו? לשם כך נתבונן היטב בשרטוט.

המוליך 23 מתחבר להדק A שעל הוסת (דהיינו 23 מחבר את A עם A .A = אמפרמטר). A מחוברת לאמצע סליל הקיזוז בווסת הזה. (מטרת סליל הקיזוז היא לגרום לדינמו לייצר יותר זרם בתנאים מסוימים וביניהם הדלקת האורות הגבוהים. לווסת שני אלקטרומגנטים: הראשון אחראי על ניתוק המצבר מהדינמו (cut out) כשתפוקתו של הנ"ל יורדת מתחת ל 12V , והשני אחראי על הגבלת הזרם מן הדינמו, כך שלא יעלה על 18A – הערך המירבי המותר (סה"כ ההספק החשמלי המיוצר כ-210 וואט). על כל אחד משני האלקטרו מגנטים מלופפים, זה על גבי זה, שני סוגי סלילים: סליל מקבילי (shunt) העשוי ממוליך בעל חתך גדול ומכיל ליפופים בודדים בלבד וסליל טורי (series) העשוי מחוט עגול ודק ומכיל ליפופים רבים. התכונות המגנטיות נקבעות לפי מכפלת מספר הליפופים באמפרים הזורמים דרכם. נקודת החיבור A שעל הווסת נמצאת באמצעו של הליפוף המקבילי, על האלקטרומגנט האחראי על ויסות המתח (הסליל המקבילי השני שבשרטוט נמצא על ה cut-out). צד אחד של ליפוף זה מתחבר ל A1 וממנו למוליך 24 (שחורלבן) החוזר כל הדרך אל מתג האורות הראשי לנקודה A שעליו, ומשם ישירות למפסק הראשי (המפתח), לנקודה המסומנת בסכמה ב B.

כשיש צריכת זרם גדולה על ידי הצרכנים (ברובר אלו בעיקר המנורות השונות), כלומר זרם מ D ל A1, עובר הזרם מהדינמו דרך כל הליפופים המקביליים של וסת המתח כך שהוא מחליש את השדה המגנטי השורר בו. כתוצאה מכך יכול הדינמו לספק יותר זרם. אם מתווסף לזרם הצרכנים גם זרם למצבר הזקוק לטעינה (כלומר גם זרם מ D ל A שעל הווסת) תהיה ההחלשה קטנה יותר והדינמו המסכן יאלץ לתת את כל אשר לו.)

נשמע מבלבל?

לצרכינו מספיק לסכם כי כדי לבדוק את הלוח, אך בלי לחבר עדיין את הווסת לצמה יש לקצר בין 24 ו 23 ולחבר אליהם גם את 31 (שחור וסגול).

כמקור מתח לבדיקה בחרתי בספק מחשב. לא רק שהוא יכול לספק 12V מיוצבים, בזרם עד 30 אמפר אלא גם מובנָה בו הגנה יעילה נגד קצר, בלי לשרוף נתיכים ובלי לגרום לנזקים והרס במקרה של קצר או חיבור שגוי – כפי שיכול לעולל מצבר.

ולהיכן מחברים את המתח הזה?

למד הזרם מגיע המוליך 13 (שחור וצהוב) ישירות מחיבור המצבר של הסולנואיד (BATT)

כפי שהסברתי וגם נימקתי בזמנו חיבור המצבר של 26-453 יהיה "מינוס שסי" Negative Earth ולא "פלוס שסי" כפי שמופיע בשרטוט. אי לכך יש גם להפוך את חיבור מד הזרם, ולוודא שעם הפעלת צרכן, הוא אכן נוטה לכיוון המינוס.

הרי שוב פרט החיווט בפועל של המתג הראשי ומתג האורות. ראו עד כמה משקף השרטוט בדייקנות את המצב בשטח – “פיסית ומדינית", כולל סימוני המגעים על הרכיבים השונים.

הבדיקה הראשונה הייתה העברת מתג האורות הראשי למצב S – אורות חניה (side lights). שלוש נורות תאורת הפנל נדלקו ומד הזרם זז מעט לכיוון המינוס, כפי שצריך להיות:

סיבוב הריאוסטט עם כיוון השעון גרם לעימעום האורות, וסיבובו כל הדרך נגד כיוון השעון גרם לכיבויים – כפי שצריך להיות.

גם השעון החל לתקתק. עד כאן עברה הבדיקה בהצלחה.

עכשיו קיצרתי בין קצות המוליכים 8 ו 28 ובין 19 ו 33 של הצמה הראשית. זה מדמה את התנאים בהם צריכות נורות הבקרה לדלוק.

העברתי את המפתח ממצב off למצב on.

שתי הנורות נדלקו, ומד כמות הדלק עבר ל full.

חיברתי את יחידת המצוף בין האדמה והמוליך 11 (צהוב חום) של בורר מצבי דלק\שמן (petrol & oil changeover sw), העברתי את המתג למצב "שמן" והרמתי והורדתי את זרוע המצוף. המחוג של מד גובה השמן נע בהתאמה. כנ"ל היה כאשר חיברתי אותו ל 18 (כחול סגול).

בזאת הסתיים השלב הראשון של בדיקת חיווט לוח המכשירים – אך עוד מלאכה מרובה לפנינו.

next:  http://wp.me/pXLKy-136

prev:     http://wp.me/pXLKy-12p