26-453 חוזרת מן המתים: פרק שמונים – הדיפרנציאל (2).

הציורים הבאים, מתוך מדריך האחזקה של הרובר מסכמים את שלבי הרכבת הדיפרנציאל:

ב. הפיניון

 התמונה הבאה מראה את הפניון והחלקים הצמודים לו:

בחלקו האחורי צמוד לפיניון מתאם גל-ההינע (Driveshaft) – מס’ 34.

הוא עובר, בדיוק כפי שראינו בתיבת ההילוכים, דרך מחזיר שמן (30):

וכדי שמחזיר השמן הזה יהיה יעיל, הרי שעל שטח הפנים של המתאם, באותו איזור המחליק דרך המחזיר – להיות חלק ואחיד: מלוטש.

אבל כפי שרואים מהצילום השטח חרוץ ושרוט. כרגיל, בפנינו שתי אפשרויות: לחרוט את צוואר המתאם ולדאוג למחזיר שמן בעל קוטר פנימי קטן יותר מן המקורי, או לצפות אותו בכרום קשה ולהחזיר אותו כך למידה המקורית.

הפיניון מסתובב בין שני מיסבים (כך נקבע כיוונו במרחב – בין שתי נקודות עובר קו ישר). האחורי, מס' 27 הוא מיסב כדורי כפול:

כזכור, על שיני הפיניון להיות במרחק נתון, בדיוק של אלפית אינץ', מציר הסיבוב של הדיפרנציאל. בין השאר פירוש הדבר שהחופש שלו יחסית לבית הדיפרנציאל חייב להיות פחות מכך. בתיכנון הנידון רובר השיגו את שתי המטלות על ידי שימוש בבית-המיסב (26) הנ"ל.

המיסב מקובע בבית המיסב על ידי המכסה (29) שהוא גם תושבת מחזיר השמן. כדי שהקיבוע יהיה נכון על המיסב לבלוט 3 אלפיות אינץ' (7.5 מאיות מ"מ) מעל שפת בית-המיסב. המדידה מתבצעת בעזרת שעון אינדיקטור כמוראה בציור הבא:

אם המרחק קטן מכך יש להניח "שימס" מתאים מתחת למיסב, או להוריד שבב מבית-המיסב. אם המרחק גדול מכך (וזה בדרך כלל המצב) יש להשתמש ב"שימסים" היעודיים (31). התמונה הבאה מראה את בית המיסב וה"שימסים":

רובר סיפקו שימסים בשני עוביים 0.005 ו 0.003 אינץ' ואיתם אפשר להגיע להרכב המתאים. חשוב להשגיח על שני פרמטרים בעת ההרכבה: אסור שהמיסב יהיה חופשי הן "בביתו" והן על ציר הפיניון עצמו. במקרים גבוליים יש להשתמש בלוקטייט ירוק בעת ההרכבה הסופית.  הציור הבא מראה חתך בהרכבה:

A – הם השימסים השולטים על הידוק המיסב.

עכשיו, כשהמרחק מהפניון לשולי בית-המיסב קבוע, ניתן גם לשלוט על המרחק בין שיני הפיניון וציר הסיבוב של הדיפרנציאל. זה נעשה על ידי שימוש בשימסים זהים, בין בית המיסב וגוף הדיפרנציאל, כמוראה בציור.

B – הם השימסים השולטים על גובה שיני הפניון.

המיסב השני דרכו עובר הפניון הוא מיסב גלילים קוני, הנעוץ בצוואר בית הדיפרנציאל, ומוחזק שם על ידי שתי טבעות נעילה ("רינגים”) המסומנים כ 25 בציור למעלה. הרווח בין שני המיסבים, וגם העמסת-הקדם, מסופקים על ידי הקפיץ הגדול 28 הנמצא בין שניהם.

עכשיו הגיע הזמן לכוון את מרחק הפיניון. בזמנו סיפקו רובר מכשירים מיוחדים לכך, אבל כיום, (וגם לפני ארבעים שנה) יש צורך להסתפק באילתור. רוזלס חרט עבורי שני מוטות ברזל כמתואר בציור הבא:

חצי מקוטר A ועוד גובה B הסתכמו ב 2.993 אינץ'. מדדנו את שני החלקים בזהירות באמצעות מיקרומטר. בעזרת feeler gauge מודדים את המרחק מראש הפיניון לA וכשהקריאה היא 0.01 אינץ' – זה המרחק הנכון.

על המרחק שולטים כמובן באמצעות השימסים שנזכרו למעלה והנמצאים בין בית המיסב ובית הדיפרנציאל.

הנוהל הוא כדלקמן:

מעבירים את הפיניון דרך המיסב הפנימי, מעלים עליו את הקפיץ, כובשים את בית המיסב (כשהמיסב בתוכו) וכשהשימסים במספר הנכון מעליו, ובמספר המשוער מתחתיו, מוסיפים את המכסה ללא מחזיר השמן, מוסיפים את מתאם גל ההנע וסוגרים את האום במומנט של 85 ליברה\אינץ' מרובע. עכשיו מודדים את המרחק, ומוסיפים או גורעים שימסים לפי הצורך, וחוזרים על המדידה עד שמתקבל הערך הנכון. למרבה הצער, זה רק ערך התחלתי שיש צורך לשנותו במקרים מסויימים.

 עכשיו הגיע הזמן להרכיב בחזרה את העטרה על בית-הדיפרנציאל, וגם להרכיב את המיסבים הקוניים שלו.

לפני שמכופפים את לשוניות הנעילה על הברגים יש לבדוק כי ההרכבה לא עיוותה את גלגל העטרה (למשל עקב מציאותו של גרגר אבק, גרד או שריטה בינו לבין בית הדיפרנציאל). זה נעשה בדרך הבאה:

השינוי המירבי המותר הוא 0.004 אינץ'. אם נמדד ערך גבוה מזה, יש לפרק את העטרה מהדיפרנציאל, לנקות היטב ולנסות להרכיב את גלגל העטרה בזווית אופקית שונה לעומת הדיפרנציאל (עשרת הברגים מפוזרים סביב היקף העטרה ברווחים שווים). הידוק הברגים יעשה לפי העקרון המתואר בציור הבא (סאאב):

עכשיו הגיע הזמן לכוון את החופש (backlash) בין שיני העטרה ושיני הפיניון. הרעיון הוא כזה:

הזזת הדיפרנציאל בכוון A מקטינה את החופש והזזתו בכוון B מגדילה אותו. ההזה מתבצעת ע"י הברגת ברגי הכוון של המיסבים. הברגים הללו הם D בציור הבא:

והכוון מתבצע כמתואר בציור הבא:

מדידת החופש נערכת כך:

ועליו להיות כ-0.005 אינץ' (12.5 מאיות מילימטר).

עכשיו מגיע רגע האמת, והוא בדיקת השילוב בין שיני הפיניון והעטרה.

יש למרוח שיניים אחדות של הפיניון בכחול פרוסי (מוצר של Permatex) ולסובב את גלגל העטרה מס' סבובים מלאים, ולבחון את הסימנים שנותרו על גלגל העטרה. עליהם להיות מלאים ואחידים, כמתואר בציור הבא (b):

יתכנו מקרים בהם למרות כל מה שעשינו עד כה הסימנים יהיו גבוהים מדי או נמוכים מדי, כמתואר ב (e) או (f). במקרים כאלה יש, למרבה הצער, לשנות את גובה הפיניון בהתאם ולחזור על כל המדידות והכוונים, עד להתכנסות.

לסיום יש להכניס את מחזיר השמן למקומו, להדק את אום הפיניון ולאבטח אותו בפין מתפצל, ואת ברגי ההידוק של מכסה המיסב לאבטח על ידי כיפוף הלשוניות של פחיות האבטחה.

את אומי ההידוק של מיסבי הדיפרנציאל יש להדק בעוד חצי סיבוב כדי ליצור את ההעמסה המקדמית של המיסבים, ולבסוף לאבטח אותם עם תיל פלדה.

Final locking

המכלול מוכן עתה להרכבה במכונית.

NEXT: http://wp.me/pXLKy-VL

PREV: http://wp.me/pXLKy-Tr