26-453 חוזרת מן המתים: פרק ששים-ושלשה – מקצה שיפורים, (2).

הפעם נעסוק באחורי המכונית, או פשוט – בתחת.

כמה יפה יכול להראות תחת צעיר ארוז בג’ינס הדוק או בבגד ים ואפילו במגבת:

אבל לעומת זאת הוא יכול גם להראות רע, רע מאד. כך כותבת המשוררת אגי משעול בספרה החדש, על מה שגילתה בראי, במלון:

"התחת הזה שנגלה לי במפתיע

במראה מול מראה

בחדר האמבטיה של מלון

בעיר זרה –

בהעדר כל אחר

מלבדי –

הוא כנראה שלי:

נוף ירחי חיוור ומחורץ

מכתשים וגבעות צלוליט

שעליהן לראשונה

אני נוחת ותוקעת

דגל."

כן. כך נראה התחת של 26-453 בתחילת השיפוץ:

Rear view as found

 

Detail

ואם ניכנס לפרטים:

התעלה בה אמורה לשכון גומיית המרווח מעוותת וחלודה – ניתן לומר הרוסה. ואל יקל הדבר בעיניכם. חלק מהחן של הרובר ומיקר ערכו הוא התיאום בין חלקיו, והקלות והדיוק בה הם נפתחים ונסגרים. או כמו שהיה אומר אליעזר מ"רדיאטור הנגב", שלא היה יכול להתאפק כל פעם שהגעתי אליו, פותח וסוגר דלת של הרובר בטפיחה: “פריג'ידר!”. הגומיה הזאת אחראית על אותה התחושה ואותו המראה, ואי לכך עליה להיות אחידה ומדויקת.

פלח תחת חשוב נוסף הוא מכסה תא המטען, עליו כבר הרחבנו את הדיבור בעבר http://wp.me/pXLKy-p6 . הוא הגיע מרוח באיפור (“חומר") כבד ומתפורר:

Trunk door as found

תוכו נראה מעוות:

Distorted

גם שפתו, אותו חלק שאמור להלחץ אל הגומיה שנזכרה לעיל, לא היה ישר:

The seal duct itself is distorted

מה שיפחית אף הוא מטיב הסגירה של המכסה לגוף, ומהמראה התואם של השניים.

גם מכסה הגלגל הרזרבי התלונן מרה על חלודה וחלקי עץ מכורסמים:

The sad spare wheel cover

אבל רק אחרי שאורי הסיר ברוב עמל את "החומר" והמכסה נוקה בחומצה וגלוון, נתגלתה החרפה במלואה:

The full story has been uncoverd after cleaning

המכסה לא רק מעוות, אלא ממש רקוב וכאילו אומר "לו רק היה זה צלוליטיס".

וכך נראה מכסה הגלגל הרזרבי לאחר הגלוון:

Spare wheel cover repaired and galvanized. Later it had been poweder coated black, and the wooden sections re-made

אורי החליף את החלקים הרקובים והביא את האיזור לצורתו הנכונה, בקווים כלליים. אבל עדיין נשארו הפרטים הקטנים, פרטי הפרטים להשלמה. וכידוע "The devil is in the details” .

הנה למשל, התאמת המכסה לתושבתו:

The trunk door is not fitted right

ניתן להבחין בכך שהרווח בין השניים אינו קבוע, אלא הולך וגדל כלפי מעלה. הדבר התבטא גם בכך שהמכסה התחכך בחלק ממהלכו בגוף, והפתיחה והסגירה לא היו "חלקות".

טינו קיבל על עצמו לטפל בפרטים הללו.

כך אומר עגנון, בסיפורו "המלבוש", על ההבדל בין סתם חליפה לחליפה התפורה לתפארת:

“הוריד (החייט) את משקפיו וקינחן וחזר ותלאן בעיניו ובדק את המלבוש לראות מה חסר. הכפתורים מחוברים, אף דברים שהם לנוי למלבוש, המייפים את המלבוש (נמצאים עליו). אבל המלבוש עצמו מחוסר משהו. זה משהו שאם הוא יש המלבוש מלבוש. ואם חסר אין המלבוש מלבוש.”

טינו בנה מחדש את כל שולי פתח תא המטען, חלק אחרי חלק:

Re-build of the car rear end

 

Section by section

 

ואחרי עבודה רבה (מאד!) ומדוייקת (מאד!) קיבלו אחורי הרובר את הצורה הזאת:

Getting the right shape

רואים את הקווים הישרים והמדוייקים? שימו לב גם לרצועת הגומי המונחת בתא המטען. היא זו שתודבק בהמשך לתעלה החדשה, שרוחבה אחיד מקצה לקצה.

הרי פרט מהדופן החדשה של המכסה עצמו:

A detail

והגדלה של מתאר הרווח בין החלקים:

Nice fitting

וכך נראה עכשיו המכלול:

Rear view

שימו לב לאחידות הרווח סביב סביב. עד כמה התנועה חלקה וקלילה עכשיו אי אפשר לצלם, אלא רק לנסות במו יד, ולהאמין.

בינתיים גם נצבע מכסה תא הצמיג הרזרבי באבקה וטינו חידש לו את פסי העץ, כדי שיהיה נאמן למקור:

Spare wheel cover complete and in place

גם הרכבת החלון הקדמי נשלמה:

The windscreen is ready, too

בינתיים גם הגיעו מאנגליה כנף קדמית ומדרגה אורגינליות, בתוליות, שלמרות גילן המופלג טרם הורכבו על מכונית. הם נמסרו לניקוי בחומצה וגילוון.

NOS front wing has arrived

 

בימים הקרובים יחזור המרכב לאורי לזיווג מחודש עם האשיה, ומשם יעבור, סוף-סוף – לצביעה.

NEXT:    

 PREV:     http://wp.me/pXLKy-Ky