אוגוסט 09

תגיות

גלגל ההגה של 26-453

א.

עוד לא הגיעה העת לספר את קורותיו של 26-453 – רובר 10 מבציר 1947, עם – הפלא ופלא – הגה שמאלי.

בינתיים רק נאמר שעד לאחרונה היה מצבו עגום, אפשר לומר נואש. בין אינסוף הדברים שחסרו לו היה גם גלגל הגה הגון.

כך נראה גלגל ההגה שלו:

 

לא רק שרוט מרוט ומאובק, אלא שבור ממש. ולא רק שגלגל הגה שבור משווה למכונית בה הוא מורכב מראה מוזנח ומדכא, אלא שהוא מהווה סכנה לנהג ולשאר משתמשי הדרך: אצבעותיו וכף ידו עלולים להצבט ולהחתך ברגע קריטי – והתוצאה מי ישורנה.

שיפוץ ראוי לשמו של 26-453 חייב איפוא לכלול חידוש גלגל ההגה.

למותר לציין כי בארצנו הקטנטונת אין מי שיתקן גלגל הגה שכזה, ולמותר גם לציין שאיש אינו מחזיק כאן על המדף גלגל הגה זהה חילופי. יש איפוא לייבא גלגל כזה, אם בכלל ניתן למצאו אי-שם, או למצער לשלחו לשיפוץ בחו"ל – וכאן מתחילה הבעיה.

למרבה הפלא משרד התחבורה, ומדינת ישראל באמצעות רשות המיסים, מתייחסת בעוינות רבה למעשה כזה, שמיעוטו אסתטיקה ורובו בטיחות. פרדוקסלית, הקשיים מנומקים בשם הבטיחות, ואולי גם בשם ההגנה על תוצרת הארץ (שאינה קיימת)… אבל כפי הנראה את הסיבה האמיתית יש לחפש באינטרס הפרטי של איזה גוף טייקוני חזק ובעל השפעה, מאלה המוצצים את לשדנו מכל עבר – בחסות החוק והשלטון.

כי גלגל הגה הוא ציוד בטיחות, וככזה הוא אסור ביבוא ללא אישור מיוחד של משרד התחבורה, המותנה מצידו באישור בכתב של המוסך המרכזי של היבואן. אבל גם לשלוח אותו לשיפוץ אי-אפשר סתם כך: ניתן יהיה להחזירו ארצה לאחר השיפוץ רק עם תעודות מתאימות המוכיחות כי השיפוץ נערך על ידי פירמה מוכרת המוסמכת לביצוע עבודות מעין אלה, ומוכרת על ידי המוסך המרכזי.

נשמע מסובך? כן, זה מסובך אפילו למכונית חדשה שיובאה על ידי יבואן מוכר ובעל מוסך מרכזי. אך מה עושים עם מכונית שיצורה נפסק לפני 64 שנים, ושיצרנה חדל להתקיים, ושאין לה יבואן בארץ, ושגם אין שום מוסך מרכזי או צדדי המוסמך לתחזקה?

מקרה אבוד, אמרו לי המבינים – אך אני לא מהמתייאשים בקלות. לפני שגיבשתי לעצמי תוכנית פעולה ערכתי חיפוש באינטרנט. גלגל ההגה של לנד-רובר סדרה 1 זהה לגלגל ההגה של רובר P2 וציפור קטנה לחשה על אוזני שניתן להשיג כאלה באיזה אתר סינגפורי או הונג-קונגי… אז יגעתי, וחיפשתי, וחיפשתי ולא מצאתי. המוצא האחרון, כרגיל, הוא מכתב למייק קולדרי.

מייק הוא מלך מלכי הרוברים הישנים. הוא בעליה של החברה Meteor Spares Services המשווקת חלקי רובר ישנים, וגם ראש ה"רובר ספורטס רג'יסטר" – מועדון בעלי הרוברים הישנים, ומנהל אתר האינטרנט שלו.

מייק הוא גם מנהל החברה, והמומחה הטכני שלה, וגם איש השיווק ועובד הייצור (היחיד). מייק הוא ה Meteor Spares Services וביתו הוא המפעל.

אבל אל יקל הדבר בעיניכם: מייק הוא בן קובנטרי, ערש המכוניות הבריטיות, וכבר אביו לפניו עבד ביצור ותיקון מכוניות (בריטיות) והוא אכל ונשם מכוניות כאלו מילדות. הוא חוליה בשרשרת. משפחתו מכירה את רובר מאז יצרה זו אופניים. והוא באמת מומחה, עם גאווה מקצועית, ולא יתן לנפל לצאת מתחת ידיו. האם כל זה יגרום למשרד התחבורה להכיר בו כמשפץ מוסמך, או יצרן מוסמך, של חלקי בטיחות?

כתבתי למייק שאני זקוק לגלגל הגה, ושאלתי מה אפשר לעשות. מייק ענה שמכיון שאין גלגלים חדשים כאלה בנמצא הוא פועל על בסיס exchange: אני שולח אליו את גלגל ההגה השבור ומקבל גלגל משופץ תמורתו. המחיר הוא 200 שטרלינג (כאלף ש"ח).

האם היתה לי ברירה? בלב מנבא רעות ארזתי את גלגל ההגה הישן כמיטב יכולתי ושמתי פעמי לדואר המרכזי, ביד אליהו. כדי שלא יגבו ממך מכס על פריט הנשלח לתיקון, נאמר באתר הדואר, עליך להצהיר על יצואו הזמני ולהציגו לתיעוד וביקורת.

תור ארוך במשרדי מכס-חבילות. לא סתם תור: המחשב נפל ואיש לא יודע מתי יחזור, ובינתיים לא קורה דבר.

למרבה המזל נמצא בתור רב-המשפצים ליאור ברוך, ובדרך הטבע אנחנו משוחחים על יבוא חלפים לרכב עתיק. יש זמן. אני מספר לליאור את חששותי: ההגה ישלח לשיפוץ, וכשיחזור לא יתיר משרד התחבורה את הכנסתו חזרה ארצה.

אבל ליאור אומר שלא הכל אבוד, ושיש מה לעשות. נסיונו מראה כי מכתב רך ישבר גרם, ויפה שעה אחת קודם: אין צורך לחכות עד שהחבילה תגיע ארצה ורק אז לבקש רשיון יבוא. ניתן לפנות למשרד התחבורה מראש, ולבקש רישיון עוד לפני כן.

סוף-סוף הגיע תורי. הפקידה בחנה את גלגל ההגה השבור מכל צדדיו ולבסוף מילאה טופס יצוא זמני בו כתבה כי ההגה "משומש מאד, וללא סימני זיהוי מיוחדים". שילמתי 200 ש"ח דמי מישלוח וההגה יצא לדרכו.

כעבור ימים אחדים הגיע מייל ממייק ובו הודיע כי ההגה הגיע אליו, ועוד באותו יום שלח לי הגה חדש, בלווית עוד כמה גומיות, ובלווית החשבון שהעתק שלו גם שלח במייל.

ישבתי וכתבתי למשרד התחבורה את המכתב הבא:

“הנידון: יבוא גלגל הגה משופץ לרובר 10 מודל 1947 (רכב אספנות).

שלום,

הרכב הנ"ל, 26-453, נמצא מזה חודשים אחדים בתהליך של שיפוץ. מטרת השיפוץ היא להחזירו ככל האפשר למפרטו המקורי תוך מאמץ ניכר לשמור על אוטנטיות.

שכבת הבקליט המצפה את גלגל ההגה של הרכב נמצאת במצב מחפיר (מצורפת תמונה).

חברת רובר חדלה להתקיים. במשך רוב שנות קיומה של מדינת ישראל גם לא היתה לרובר נציגות בארץ ולא מוסך מרכזי רשמי, וכמובן שאף אילו היה כזה לא היה מחזיק חלפים לרכב שנמכר לפני 64 שנה. לא הצלחתי להשיג בארץ גלגל הגה מקורי תקין.

האפשרות היחידה שנותרה בפני היא לשלחו לשיפוץ בחו"ל, והמפעל המוביל בתחום זה הוא Meteor Spares Service באנגליה. מפעל זה מתמחה באספקת חלפים למכוניות רובר ישנות, לאספנים. גם הלקוחות וגם בעלי המפעל מקפידים על הסטנדרטים הגבוהים ביותר והמחירים בהתאם. פרטים נוספים על המפעל ניתן למצוא באתר http://www.thersr.co.uk/meteor-spares-ltd .

כדי לא לעכב את הלקוחות פועל Meteor Spares Service בשיטת ה exchange דהיינו ברגע שמגיע אליו חלק לשיפוץ הוא שולח ללקוח חלק זהה משופץ.

אודה לכם על אישור היבוא – גורל פרויקט השיפוץ תלוי בו.

מצורפים: אישור המכס על משלוח ההגה לאנגליה, וחשבונית Meteor Spares Service על משלוח גלגל ההגה המשופץ והexchange.

באותה אריזה נשלחו גם גומיות שונות הדרושות לשיפוץ.”

צירפתי למכתב, כנדרש, את צילום תעודת הזהות ורשיון הרכב וטופס הבקשה הרשמי, ואת הקבלות והתמונות ויחלתי לטוב, אם כי בסתר ליבי ציפיתי לרע.

ב.

אחרי זה נסעתי לחו"ל. ביקשתי מידידה לאסוף את הדואר, כדי שהודעות חשובות לא ילכו לאיבוד. כשחזרתי, אחרי שבועיים וחצי, מיהרתי אליה לבדוק מה הגיע בינתיים.

בין היתר הגיעו מכתב ממשרד התחבורה ומכתב מדואר חבילות (הודעה שניה!).

בראשון נאמר כי בקשתי אושרה. (אושרה!!!) אבל היתה גם מקושקשת עליה איזו הערה בכתב בלתי קריא. משהו על "בנוכחות בודק". במכתב השני נאמר רק כי הגיעה עבורי חבילה, ואני מוזמן לבית הדואר כדי לשחררה, אבל לא פורט מה בתוכה וממי נשלחה.

בבוקר המחרת הלכתי לדואר, ולמוד נסיון וסבל נכנסתי ישר למשרד המכס. רק פקידה אחת היתה בו באותו בוקר, אחת שלא הפסיקה להתאונן בטלפון לאיזו רשות עלומה כי היא שם לבדה ושבתור יש מיליון אנשים שתיכף יבלעוה חיים. כשסוף-סוף הגיע תורי ניגשתי אליה וכל המסמכים בידי. היא שאלה אותי מה יש בחבילה ואני אמרתי שאיני יודע בוודאות, אם כי יש לי השערה. הפקידה הפנתה אותי לאשנב 26 שם יפתח בודק את החבילה ויראה לי מה בתוכה. באשנב 26 אמרו לי לשבת בצד ולחכות. אז חיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי. לבסוף הגיעה גברת צעירה בחצאית מיני קצרה וחולצה נדיבת מחשוף, התיישבה על כיסא, הרכיבה זוג משקפיים – ושלפה טלפון סלולרי! ומיד צלצלה אל ריקי שאיתה צללה לפרטי פרטים של משהו, ואחר כנ"ל אל סמדי, ואל רוחי, ואל רוני גם. בינתיים התייצב לצידה משופם אחד, חיכה, וחיכה ומתון מתון גזר את נייר הדבק שעל הקופסה הגדולה. הגברת עם הסלולרי הציצה לתוך הקופסה, שלפה מתוכה תעודת משלוח, העתיקה את תוכן התעודה לטופס משלה, נתנה אותו בידי ושלחה אותי חזרה למכס.

פקידת המכס הגלמודה עיינה בטופס ואמרה "אה, הגה". “כן, שלחתי אותו לתיקון, ועכשיו הוא חזר, יש לי את אישור היצוא הזמני שנתתם לי.” הגלמודה הביטה בי מלמעלה למטה, חייכה חיוך צונן, ואמרה "אבל זה הגה. בהגה זה לא משנה. תן לי לבדוק במחשב.” היא בדקה ובדקה, ולבסוף רשמה משהו במהירות והגישה לי לראות:

מכס כללי: 209

מס קניה: 709

מע"מ: 704

אגרת מחשב: 34

אגרת ביטוח: 39

סה"כ לתשלום 1695 ש"ח (שהם כ 340 לי"ש). עדיף במזומן, אמרה הפקידה (כן, מדינת ישראל היא כמו כולנו).

ואני כל-כך שמחתי שאני מקבל את ההגה שלי, שלא אמרתי מילה. ואחרי הכל, הרכב מחירו לא שונה בהרבה מהרכב מחיר הקוטג', לא?

ואתם שואלים – היה שווה?

תביטו בתמונות הבאות, ותחליטו בעצמכם.