פרק כ"ו: בו יסופר איך פתאום מפקדת התרגיל יורדת ממרומים ועושה סדר.

ובדיוק אז נשמע טרטור של מסוק בשמיים, מסוק ההולך ומתקרב. תחילה נראה כנקודה קטנה בתכלת בין פקעי הבועות המרצדים בה ולאט לאט גדל עד ששרטוטיו נראו בבירור והוא חג מעליהם הולך ומנמיך הולך וחג הולך ומתקרב בטרטור שתלטני ובמשק כנפיים גדול עד שנחת לבסוף לא הרחק מהזחל"ם מרים ענן אבק עצום, והשתתק.

דלת המסוק נפתחה וממנו ירד קצין במדי א' (אפילו המדליות היו על חזהו) ודרגות מרשימות על כתפיו, וגם כומתה. "אלוף הפיקוד!” אמרה תקווה בהתפעלות. “וזה הרמ"ט!” הוסיפה ברטט כשקצין מעוטר נוסף ירד בעקבותיו. אחריהם ירדו מפקד חיל הקשר וזיו תדהר מפקד הקשר הפיקודי ואחריו מפקד התרגיל ועוד כמה קצינים ועושי דברם.

מפקד התרגיל אסף את חבורת הפיקוד הבכירה סביבו ונשא דברים באוזניהם, פורש מפה לפניו ומצביע בידו לכאן ולכאן. התפתח ביניהם דין ודברים ולבסוף הגיעו להחלטה וכולם נענעו בראשיהם בהסכמה.

אז פנו לעבר האוהל והלכו לבקר את שוכניו.

ספקטור ולולי אף הם קמו מרבצם על הגבעה והצטרפו מסוקרנים לחבורה שליד הזחל”ם.

אבל זיקו בתחתונים המשיך לרבוץ במקומו באוהל העקום בין תקווה ליחזקאל, ואפילו לא קם לקראתם.

“מי פה המפקד?” שאל האלוף וזיקו מרבצו ענה "אני".

“ומה אתם עושים?” שאל האלוף.

“כלום". ענה זיקו.

“מה הייתם צריכים לעשות?”

“תחנת ממסר" ענה זיקו.

“ולמה אתם לא עושים תחנת ממסר?” חקר האלוף.

“כי לא קיבלנו הוראות קשר" אמר זיקו.

האלוף פנה למפקד התרגיל "הם לא קיבלו הוראות קשר?" ומפקד התרגיל פנה לקצין הקשר הראשי “הם לא קיבלו הוראות קשר?” וקצין הקשר הראשי פנה לעוזרו "הם לא קיבלו הוראות קשר?” והעוזר אמר "אני אבדוק את זה, המפקד".

“זה תרגיל חשוב מאד" אמר האלוף לזיקו "תעשו כל מה שאתם יכולים להצלחתו, כי הצלחתו היא הצלחת מדינת-ישראל והצלחת כולנו."

ואחרי זה פנתה הפמליה והלכה חזרה למסוק שלה שהתניע והרים ענן אבק עצום והתרומם בעצמו חג ומתרומם צובר גובה ומתרחק עד שנהפך לנקודה קטנה בתכלת בין פקעי הבועות המרצדות ונעלם.

המשך:                     http://wp.me/pXLKy-84